מפגש אלדייעה - מנה של אושר
שבת בצהריים באזור השרון שעה פנויה עם הגברת ואני כמו כלב גישוש שמרים את האף ומחפש את דרכו כך אני מפשפש במעמקי הזיכרון ומחפש מה לעשות. חולפות מספר שניות ואני מזדקף ומדמיין את האוזניים של הכלב ואומר נחרצות לגברת: יאללה ליוסוף לג'לגוליה, הרבה זמן לא היינו שם, ובלי להמתין לתשובה אני מתחיל לנהוג לשם.
ליוסוף יש קצביה מדוגמת אבל האיש לא יודע לנוח. משהו לא מוצא חן בעיניו והאיש ישר משנה, וכך הגענו לקצביה שעוברת שיפוץ כליי וכדברי המלומדים: המקום עובר מתיחת פנים.
החתן שלו מקבל אותנו בחיוך ענק ולפני שהספקתי לומר שלום ככוס קפה חזק הוגש לנו. כמה דקות עוברות ויוסוף מגיע למקום ומקבל אותנו בחיבוק ענק. בלי להמתין יותר מידי הוא מתעקש שנלך למסעדה שהוא פתח מול הקצביה.
המסעדה מעוצבת בטוב טעם והמקום אחרי חצי יום עבודה מצוחצח ומבריק. בוטרינות סלטים טריים, ופס הגשה של מאכלים ביתיים והריח מעיר כל בלוטת ריח. יאללה שבו תטעמו משהו......
יש בשרים על האש אבל יש תבשילים של השף. מי השף? גיסתי הוא עונה בחיוך ובגאווה.
בסופו של דבר ולפני שנגיע למנות מדובר באשה ששולטת במטבח הערבי ביד של אומן.
אז מה יש במסעדה? כל יום יש מרק חם שנעשה במקום, בשרים מכל הסוגים על האש, שווארמה טעימה שהילדים אכלו ומאוד נהנו, סלטים טריים וכמובן התבשילים המשגעים, הצטערתי שלא הגעתי רעב יותר.
חלק מהתמונות יצאו לא מי יודע מה מכיוון שמיהרתי ומכיוון שאוכל חום לא יוצא טוב אבל מה שקובע זה הטעם של האוכל. זו בהחלט ארוחה שהיא חוויה מסוג אחר.
התחלנו בקובות חמות שאותן טבלתי איך לא בטחינה. חייב ללמוד ממנה איך היא מצליחה להכין את הדבר המשגע הזה.
קציצות ברוטב עגבניות שדורשות פיתה חמה ליד.
כמובן שלא ויתרתי על טעימה מהחומוס ופרחי כרובית שלהם, הפעם לא הספקתי לצלם את החומוס, לפרחי הכרובית שלום.
ויוסוף כמו יוסוף אומר למלצר להביא עוד משהו למרות שפה אמרנו מספיק כי הגענו לביקור נימוסים, והבחור שומע רק את מה שהוא רוצה לשמוע מבקש שנשב עוד מספר דקות. ואז מגיע המלצר עם צלחת מקלובה. וואי כמה זה טעים ואני מדמיין את עצמי בקורס בישול במטבח שלו.
מגש נוסף עם שייטל ממולא נחת על שולחננו ופה הבנו מהי מנה של אושר. הבשר נימוך והמילוי טעים.
מספיק אמרתי.....כן בטח מספיק אבל רק אחרי שתטעם את המסחאן שלנו. בחייאת רחמים אני מבקש והבחור חותך לי חתיכת מסחאן שזו פיתה ממולאת בעוף בצל הרבה תבלינים בעיקר סומק.
החליט לשגע אותי יוסוף.........כל מנה יותר טעימה מהאחרת בלי לפגוע המנה הקודמת.
יש במקום גם כבש ממולא שימתין לי בביקור הבא, ואחרי שאני יסיים חדר כושר.
לסיכום: המקום מאוד מיוחד עם תבשילים מעולים מבלי להעליב את הבשרים שממתינים לעלות על האש שם.
https://www.eldaia-restaurant.co.il/מפגש-אלדייעה-תפריט/
ליוסוף יש קצביה מדוגמת אבל האיש לא יודע לנוח. משהו לא מוצא חן בעיניו והאיש ישר משנה, וכך הגענו לקצביה שעוברת שיפוץ כליי וכדברי המלומדים: המקום עובר מתיחת פנים.
החתן שלו מקבל אותנו בחיוך ענק ולפני שהספקתי לומר שלום ככוס קפה חזק הוגש לנו. כמה דקות עוברות ויוסוף מגיע למקום ומקבל אותנו בחיבוק ענק. בלי להמתין יותר מידי הוא מתעקש שנלך למסעדה שהוא פתח מול הקצביה.
המסעדה מעוצבת בטוב טעם והמקום אחרי חצי יום עבודה מצוחצח ומבריק. בוטרינות סלטים טריים, ופס הגשה של מאכלים ביתיים והריח מעיר כל בלוטת ריח. יאללה שבו תטעמו משהו......
יש בשרים על האש אבל יש תבשילים של השף. מי השף? גיסתי הוא עונה בחיוך ובגאווה.
בסופו של דבר ולפני שנגיע למנות מדובר באשה ששולטת במטבח הערבי ביד של אומן.
אז מה יש במסעדה? כל יום יש מרק חם שנעשה במקום, בשרים מכל הסוגים על האש, שווארמה טעימה שהילדים אכלו ומאוד נהנו, סלטים טריים וכמובן התבשילים המשגעים, הצטערתי שלא הגעתי רעב יותר.
חלק מהתמונות יצאו לא מי יודע מה מכיוון שמיהרתי ומכיוון שאוכל חום לא יוצא טוב אבל מה שקובע זה הטעם של האוכל. זו בהחלט ארוחה שהיא חוויה מסוג אחר.
התחלנו בקובות חמות שאותן טבלתי איך לא בטחינה. חייב ללמוד ממנה איך היא מצליחה להכין את הדבר המשגע הזה.
קציצות ברוטב עגבניות שדורשות פיתה חמה ליד.
כמובן שלא ויתרתי על טעימה מהחומוס ופרחי כרובית שלהם, הפעם לא הספקתי לצלם את החומוס, לפרחי הכרובית שלום.
ויוסוף כמו יוסוף אומר למלצר להביא עוד משהו למרות שפה אמרנו מספיק כי הגענו לביקור נימוסים, והבחור שומע רק את מה שהוא רוצה לשמוע מבקש שנשב עוד מספר דקות. ואז מגיע המלצר עם צלחת מקלובה. וואי כמה זה טעים ואני מדמיין את עצמי בקורס בישול במטבח שלו.
מגש נוסף עם שייטל ממולא נחת על שולחננו ופה הבנו מהי מנה של אושר. הבשר נימוך והמילוי טעים.
מספיק אמרתי.....כן בטח מספיק אבל רק אחרי שתטעם את המסחאן שלנו. בחייאת רחמים אני מבקש והבחור חותך לי חתיכת מסחאן שזו פיתה ממולאת בעוף בצל הרבה תבלינים בעיקר סומק.
החליט לשגע אותי יוסוף.........כל מנה יותר טעימה מהאחרת בלי לפגוע המנה הקודמת.
יש במקום גם כבש ממולא שימתין לי בביקור הבא, ואחרי שאני יסיים חדר כושר.
לסיכום: המקום מאוד מיוחד עם תבשילים מעולים מבלי להעליב את הבשרים שממתינים לעלות על האש שם.
https://www.eldaia-restaurant.co.il/מפגש-אלדייעה-תפריט/
מקום טוב אנשים טובים
השבמחק