יום שישי, 12 בינואר 2018

מסעדת וונג

לא הבנתי מה נפל עלי כשקיבלתי את ההחלטה להגיע לויאטנם עם כל המשפחה. לחות של מאה אחוז, העיניים שורפות מהזיעה שניגרת, ריחות ממש מוזרים וקבלת פנים די קרה בשדה התעופה. נראה לי שאנחנו הולכים לסבול שבוע אמרתי לעצמי אבל אנחנו כבר כאן וננסה להוציא את המיטב מהמקום. אז התחלנו לטייל בהנוי כשבקבוק מים צמוד אלינו ואנחנו מנסים להבין את תרבות המקום. למחרת לאחר שינה עמוקה קמנו בבוקר והכל נראה אחרת. התחלנו ללכת ברגל ולטייל בין ברחובות הסואנים וכולנו התפעלות מתרבות הנהיגה שם. אלפי כלי רכב בכל צומת ולחצות את הכביש נראה כמשימה בלתי אפשרית עד שמבינים שפשוט חוצים בלי להתעכב והנהג יתאים את עצמו להולכי הרגל, תשכחו מלהסתכל על טלפון נייד תוך כדי חציה. הבטן עושה את שלה והתחלנו לאכול במסעדות מקומיות ונחשפנו לתרבות של אוכל פשוט אך טעים בטירוף ובעיקר אני מדבר על מרק פו וספרינג רול. הסתיים לו שבוע של טיול קצר וכולנו יצאנו מאוהבים במדינה ובאוכל שיש למקום להציע.
חצי שנה לאחר הטיול ואנחנו מתגעגעים לאוכל ויאטנמי, וכאשר קיבלתי הזמנה לבוא ולטעום את המנות של מסעדת וונג לא יכולתי להגיד לא, וכך בערב נעים הגענו לשדרות רוטשילד בתל אביב למסעדה.
הסקרנות הייתה גדולה ופחדנו לא להתאכזב כי הרי תמיד בארץ מתאימים את המנות לטעם שלנו, ולנו יש זיכרונות נפלאים של אוכל ויאטנמי. 
נכנסנו למסעדה שמעוצבת בצורה מאוד פשוטה בדיוק כמו שמסעדה ויאטנמית נראית והמקום מלא סועדים והריחות של המנות כבר מעוררות בנו את בלוטות הטעם.
מלצרית חביבה בשם נועם ניגשה והחלה להסביר לנו על המנות ושהגענו כמה ימים לאחר שהתפריט הוחלף.
נועם שולטת בתפריט ויודעת כל מנה בעל פה ורואים שהיא מקצוענית שאוהבת את העבודה ואת המנות שיש במקום.
החלטנו ללכת על מספר מנות בגודל בינוני ושכל מנה נחלוק זוגתי ואני ביחד על מנת שנטעם כמה שיותר מנות.
כמה קסם יש באוכל ובמקום אני לא יכול לתאר במילים, כל מה שאני יכול לכתוב לכם שאם עדיין לא הייתם במסעדת וונג לא תצאו מאוכזבים, והטעמים יגרמו לכם לחלום על תרמיל על הגב ולטייל בשדות האורז של ויאטנם.
בסופה של הארוחה הבנו שחובה עליינו לחזור בשנית על מנת לנסות מספר מנות נוספות עקב העובדה שכל מנה טעימה מושקעת וגורמת לחזור בשנית, דבר שיקרה ללא ספק.
מה שמאפיין בעיקר את המטבח הויאטנמי זה שבכל מנה יש שפע של ירקות ועשבי תיבול.
מאוד הייתי רוצה לכתוב לכם על מנה שהיא לא מוצלחת, לא טובה, או כל דבר אחר לקוי אבל הפעם הגענו למקום שכל מנה טובה, טעימה, ולא סתם המקום חגג השבוע 5 שנים. ערב של אמצע השבוע והמסעדה מלאה, זה אומר משהו משהו על המקום.


Green Papaya Seafood Salad
שרימפס חלוט ואטריות ורמיצ'לי. מוגש עם נענע, כוסברה, בזיליקום תאילנדי ושבבי שאלוט מטוגנים, בצל סגול, נבטים וצ'ילי  ברוטב דגים, צדפות ושמן סומסום.
מנת פתיחה נהדרת. רעננה, חומרי גלם טריים שגרמו לנו לחייך להבין מההתחלה שזו הולכת להיות ארוחה טעימה.
כל ביס גורם לזוגתי ולי לחייך ולהנות מרוטב משגע שמלטף ברכות את כל מרכיבי המנה.





Vietnamese Egg-Roll
שרימפס ונתחי עוף עטופים בדף אורז ומטוגנים, בליווי לימון-שום-צ‘ילי-רוטב דגים ורוטב על בסיס בוטנים.
עוטפים חצי ספרינג רול בתוך עלה של חסה וטובלים בשני הרטבים, קודם רוטב דגים ולאחר מכן רוטב בוטנים עם עלה של נענע. התמוגגנו מהטעמים ונזכרנו בספרינג רול שאכלנו בסאפה אצל מאמא מיי.



Cay Chicken
נתחי פרגית עסיסיים צלויים על מצע אורז קראנצ'. מוגש עם רוטב יוגורט עשבי תיבול, בצל ירוק וצ'ילי מעל.
נועם המקסימה התעקשה שנטעם את המנה הזו והיא יודעת למה. 
לוקחים מהתחתית אורז קריספי עם כל שאר המרכיבים מעל מערבבים מעט ואוכלים. איזה שילוב מטורף של פרגית במנה זו. החברה יודעים את העבודה, ובגדול.



Cha Ca La Vong
פילה דג רך בתיבול כורכום טרי ויוגורט על מצע אטריות ורמיצ‘לי, עם רצועות גזר,מלפפון, נבטים, נענע, אייסברג, בצל סגול, בוטנים, כוסברה וצ‘ילי. בעיטור שמיר ובצל ירוק ברוטב לימון-שום-צ‘ילי-רוטב דגים.
פה הגענו לאחת ממנות הדגל מהמטבח הויאטנמי.  הם שמים בצלחת אחת את כל המרכיבים המסמלים את ויאטנם והכל הופך ביחד לחגיגה מטורפת. בביקורנו בהנוי שלחו אותנו למסעדה מקומית שיש בה מנה אחת בלבד וזו המנה. שם הטקס שונה לחלוטין: במרכז השולחן שמים מחבת על פלטת גז, ובמרכזה דג והמון המון ירק ושאר מרכיבי המנה בצלחות קטנות וכל אחד שם בצלחת שלו חלק מהמרכיבים. זו הייתה המסעדה הכי טובה שאכלנו שם ומנה זו עושה הרבה כבוד למנה המקורית.
שפע של טעמים ממספר מרכיבים. לאחר דין ודברים עם הגברת החלטנו להמליץ על מנה זו כמנת חובה במקום.



מנה חדשה שנכנסה לתפריט פונה לקהל הצמחוניים והטבעוניים: דלורית מאודה ברוטב קארי וקוקוס, בוטנים, פלפל חריף, כוסברה ובצל ירוק, כאשר בצלחת נפרדת מוגש אורז רגיל או אורז מלא. אנחנו הלכנו על אורז מלא.
אז הנה מנה טעימה בפני עצמה אך אני לא התחברתי אליה , הגברת מאוד אהבה. הכל עניין של טעם.

איך אפשר בלי קינוח לסיום? 
שברי מרנג קוקוס, קרם מנגו, רוטב תפוז ופסיפלורה, ומעל שברי שוקולד לבן ומקרון אדום.
לא מתוק מידי, לא חמוץ מידי, מעודן כמו שאר הטעמים של המנות.


מסעדת וונג: שדרות רוטשילד 15 תל אביב
03-6337171




יום שני, 8 בינואר 2018

מסעדת עראיס

אין שבוע שאני לא נתקל במנת עראיס באחת הרשתות. כל מסעדה מתגאה במנה שלה וטוענת ששלה הכי טוב. לכן לא יכולתי לסרב להזמנה להגיע למסעדה שנקראת עראיס וממוקמת בחלק החיצוני של מתחם שרונה.
המתבגר שהתחיל את תקופת מבחני הבגרות לא היסס לקחת הפסקה ולבוא איתי לבקר במקום. האמת? זמן איכות של אבא ובן מתבגר זה דבר נדיר במחוזותינו והעונג לבלות איתו ארוחת ערב קירבה את הלבבות וכך יצא שלמספר שעות שוחחנו על כמה וכמה דברים ותוך כדי גם נתן את דעתו על המקום והמנות שלו.
מסעדת עראיס די גדולה אך לא משדרת יוקרה והעיצוב פשוט ונעים לעין. המטבח פתוח ואפשר לצפות בצוות מכין את המנות במקום. התפריט לא גדול מידי ולא מתחכם מידי אבל בסופו של דבר כל מנה מושקעת ועשויה במידה הנכונה.
אין בשורה גדולה מבחינה קולינארית אבל כשמקבלים סטייק עסיסי ועשוי במידה שבקישנו או מנת סלט קיסר שהיה טעים עם רוטב מלטף ולא משתלט והמנה מספיקה לארבעה אנשים לא צריך יותר. אז יצאנו בתחושה שזה מקום מגיש אוכל טעים, מנות גדולות, וכן הלקוחות הם לקוחות שרוצים אוכל טעים משביע ובמחיר סביר, וזה מה שקורה במקום.
התיישבנו ליד תנור חימום שעשה טוב לגוף ואני לקחתי כוסית וויסקי שתעשה טוב לנשמה והזמנו מהמנות הראשונות.


קרפצ'יו פילה - הבשר היה דק ולעיס, עם חמצמצות של לימון ומלח גס. את המנה מלווה טוסטונים קטנים שלהבדיל ממסעדות אחרות פה לא משלמים תוספת על הלחם, וליד רוטב סלסה בחריפות עדינה.
אין גבינת פרמג'ן מעל מפני שהחברה לא מערבבים במסעדה בשר וחלב. וזה לא קשור לכך שהם פתוחים בשבת.
התמוגגנו.
מנה מעולה. (52 ש"ח)


סלט קיסר - סלט שמורכב מחסה, קרוטונים, חזה עוף, עגבניות שרי, ורוטב איולי מלטף.
מנה ענקית שמספיקה לארבעה איש. הטריות מורגשת העיקר בגלל החסה הטריה וחזה העוף שנעשה על המקום בגריל.
(46 ש"ח)



חומוס הבית - מנה שמכינים במקום ונעשה במרקם מעט גס. האמת? לא התלהבתי ובגזרה זו לטעמי דרוש שיפור, אבל כידוע 70 פנים לחומוס וכל אחד וטעמו הוא.
(26 ש"ח)



נוגה המנהלת של המקום התעקשה שנטעם חציל בגריל שיושב על באבא גנוש וסלסת עגבניות ומעל סילאן.
החציל היה חרוך מבחוץ ועסיסי מבפנים. במחוזות אחרים זו מנה שמיצתה את עצמה אך כאחד שמכור לחציל זו מנה טובה מאוד כמנת פתיחה ועשויה בצורה נכונה.
(41 ש"ח)

זה הזמן להתלבט ולהחליט מה לוקחים לעיקרית. משא ומתן קצר ההביא אותנו לבחור בנתח אנטריקוט מבשר תוצרת הארץ וכמובן לקחנו מנת עראיס שזו מנת הדגל פה וזו כמובן הסיבה שלשמה הגענו.
ביקשנו שלא יוציאו את המנות ביחד על מנת שהמנה לא תתקרר וכך היה.


ראשון נחת על שולחננו נתח אנטריקוט במידת עשיה מדיום במשקל של 350 גרם. המתבגר ואני התמוגגנו מהנתח.
ליד מגיע תפוח אדמה ובצל, וסלט ירוק. לא צריך יותר מזה ליד נתח משובח. החברה על הגריל יודעים לעשות את העבודה.
168 ש"ח, 350 גרם.



לאחר מספר דקות הגיעה נמת עראיס שהיא למעשה פיתה פרנה מוחלקת לארבע ובתוכה מנת קבב טלה. כל העסק צלוי על הגריל ולסיומת נכנס לתנור מה שהופך את המנה לקריספית. פעם ראשונה שלנו ובטוח לא פעם אחרונה. שפע של בשר עסיסי נמצא בפרנה והטחינה  עם מתבל הלימון מעל עושה חגיגה שמחה. היה קשה להוריד את חיוך ההנאה של המתבגר ממנה זו.
(51 ש"ח)


בשלב הזה היינו מלאים אבל חייבים לקנח במשהו מתוק. על פי המלצת הצוות יש קינוח ספיישל של טראפלס שוקולד בטעם קרמל. סיומת מעולה.

מסעדת ארעיס - מתחם שרונה תל אביב
טלופן : 03-5509070




יום שישי, 5 בינואר 2018

בורקס ליאון

איזה עונג היה לגדול ביפו כילד. עולם ומלואו היה לנו כשלא היה כלום. קבב בשבת בצהריים (על כך בפוסט נפרד), גלידה מסטיק ומשם הולכים ברגל לראות את קבוצת הכדורגל מכבי יפו בימים שכדורגל שיחקו מכל הלב.
כן גם את האוכל הכינו מכל הלב ואחד הסמלים היה סמי בורקס. עברו הימים והעסק הפך להיות מסחרי מידי והטעם נעלם.
במקביל לזמן זה פתח ליאון היי שם בתחילת שנות השמונים את בורקס ליאון שאותו למד מסבתא ג'ולי.
סבתא ג'ולי הגיעה מבולגריה והתחילה לעשות את מה שהיא ידעה לעשות הכי טוב: בורקס מבצק פילו. על כל רהיט הייתה מותחת כמו שמיכה יריעות של בצק ומוכרת לשכנים. הבית הפך לקטן מידי והבן ליאון שכר חנות ופתח חנות לממכר בורקס.
לאט לאט השתכללו והצליחו להוריד גם את כמות השמן ולבורקס שלהם יצא שם בכל יפו. עברו השנים והם עברו למקום מושבם הנוכחי ברחוב עולי ציון 17 ביפו. הבנים אבי ואלי השתחררו מהצבא והצטרפו באופן טבעי לאבא שלהם וגם הם למדו להכין את הבורקס. במשך הזמן החלו להכניס מאפים נוספים, לחמים, מאפים מתוקים וגולת הכותרת: עוגת שמרים ובתוכה שוקולד שנקראת : קוזונאק. מי שלא טעם לא יבין מה הטעם.

מכיוון שצמד האחים ואנוכי הפכנו להיות סוג של חברים ( 30 שנה אני אוכל שם) הזמינו אותי אלי ואבי לסקר את המקום עם עוד מספר בלוגרים. אני לסקר אתכם? הרי אני מכיר כל פירור שיוצא מהתנור פה אמרתי נחרצות. נכון הם אמרו לי אבל הגיע הזמן שתכתוב עלינו כי לא יעלה על הדעת שעלינו לא כתבת עדיין. למה שהסנדלר ילך יחף?

אז התכנסנו בערב סגרירי והתחלנו לטעום את המאפים המעולים שיש להם. חלק מהנוכחים לא הכירות את המקום והם פשוט התמוגגו מכל מאפה ולא משנה עם מלוח או מתוק.


ואני בין ביס לביס חוזר בדמיון אחורה לימי ילדותי העליזים ביפו ומרחם על אלו שכנראה לא יכירו אותם כי מאוד קשה לעזוב את המחשב לקחת בורקס עם גבינה ותרד ובתוכו חמינדוס ולהרגיש מלך העולם.
את הפוסט הזה אני מקדיש לליאון ז"ל אביהם של אלי ואבי שנפטר בגיל צעיר אבל השאיר מאחוריו צמד יורשים מדהימים.

אז איזה בורקס יש? פטריות, גבינה, תרד וגבינה, גבינה ופלפלים, פרסה, פיצה, וכנראה עוד כמה ששכחתי
נעים מאוד אני בניצה ואני עשויה משכבות של בצק פילו וממלאים אותי בגבינה ופרסה ולפעמים תרד


וואי וואי איזו בקלאווה......

קוזונאק - ספינת הדגל של הבולגרים

בורקס ליאון ובניו - רחוב עולי ציון 17 יפו





יום שבת, 30 בדצמבר 2017

מסעדת ברבקיו אוסטרלי




לפני מספר ימים הוזמנתי לבקר מסעדה שמגישה ברבקיו אוסטרלי. מה כל כך מיוחד בברבקיו אוסטרלי הרהרתי לעצמי.

הנעתי את הרכב וביחד עם חברי אלירם מוכתר התחלנו לעלות שאלות סביב העניין ותשובה לא מצאנו.

הגענו להרצליה פיתוח לאזור של משרדים והרבה מסעדות ונכנסנו לחלל מסעדה מאוד נעים ומזמין. העיצוב מושקע וריהוט עץ ממלא את החלל כמו שבדרך כלל אנו רואים זאת במסעדות בשר.
את פנינו קיבל הבעלים ג'ייסון פראנק שפתח את המסעדה לפני מספר חודשים. הבחור הצעיר עבד במספר מסעדות באוסטרליה ולפני מספר שנים החליט לעשות עליה ולהשתקע בארץ. גם כאן הוא עבד במספר מסעדות וביחד עם אבא שלו החליטו להקים מסעדת בשרים אך כמובן האבא נתן תנאי אחד: המסעדה חייבת להיות כשרה.
מה זה ברבקיו אוסטרלי ומה מאפיין את המטבח האוסטרלי שאלנו פה אחד. מה שמאפיין את המסעדות האוסטרליות זה השירות ללא פשרות של האורח. מעבר לכך אוסטרליה היא קיבוץ גלויות מכל העולם ואין משהו מקשר חוץ מעובדה אחת: האוסטרלים מאוד אוהבים בשר ואין שם בשר קפוא. הכל טרי טרי והמלה צמחוני די מוזרה שם.


הבשר במסעדה מתאפיין בתיבול רב יחסי, כאמור לא מאמינים פה בפלפל,מלח בלבד ומוסיפים הרבה ירוק ותבלינים שונים כמו חרדל, סילאן, דבש, פפריקה תימין, רוזמרין ועוד תוך דגש על שימוש בבשר איכותי כאשר צורות הבישול השונות, בעיקר שיטת הסו-ויד והעישון יוצרות מנות בשר רך ונימוח במיוחד, העשיר מאוד בטעמים. לחובבי האנטריקוט יש גם סטייקים על הגריל.



את סקירת המנות אתחיל במנה המנצחת של הערב: אסאדו על העצם ששכב מספר שעות במעשנת.
הבשר רך עשיר בטעם, אושר בצלחת., לא לוותר על מנה זו.


את הארוחה התחלנו במספר מנות ראשונות:



קרפצ'יו פילה בקר עם בלסמי ושמן זית 45 ש"ח. לטעמי המנה הייתה לא מספיק טובה. יותר מידי לעיס, יש לשפר מנה זו.




סלט שוק עם צנונית, בצל סגול, עגבניות שרי צבעוניות, מלפפו, בצל ירוק פטרוזיליה ברוטב שמן זית ולימון 40 ש"ח.
סלט רענן, בדיוק כמו שאני אוהב ליד הבשר שלי.






סלט סידני בתוספת עוף - עם חסה עגבניות, מלפפון בצל פלפל צבעוני גרעיני חמניה ודלעת קריספי בטטה בויניגרט 52 ש"ח (40 + 12 תוספת עוף). המנה ענקית רעננה וטעימה, מי שמזמין שיקח בחשבון שזו מנה ענקית.



סלט קיסר לבבות חסה, חזה עוף, קרוטונים, עגבניות שרי בצל סגול רוטב קיסר 42 ש"ח.
למרות הכשרות המנה טעימה וחוסלה במהירות.

עיקריות: המנות שהוגשו על פלטה גדולה והמנות ענקיות ומוגשות בנדיבות, בדיוק כמו שהאוסטרלים אוהבים, וגורמים לי להמשיך לחלום על טיול באוסטרליה הרחוקה והמקסימה.

מגש אוסטרליה על הצלחת - קרעי אונטריב בקר מעושן, רצועות סינטה וצ'וריסוס 80 ש"ח



פלטת קוג'י - אסדו מהמעשנה צלי כתף, כנפיים מעושנות ברוטב ברביקיו 79 ש"ח
לכנפיים לא התחברתי. הצלי כתף נימוח והאסדו כמו אסאדו...מעולה.




 קוינסלנד - פרגית מהמעשנה, נקניקיות מרגז, רצועותאונטריב 69 ש"ח
הפרגית עסיסית והנקניקיות טעימות. נכון שעושים להם את זה במיוחד אבל הן מאוד איכותיות.
הבחור לא הסכים לגלות מי מכין את הנקניקיות אבל מי שעושה אותן עושה עבודה טובה.




 תאמארמה- רצועות סינטה בקר, כנפיים מעושנות ברוטב בברביקיו ומרגז 80 ש"ח
הסינטה לא יבשה ועשויה בדיוק כמו שצריך.




סניקרס מצע עוגת פאדג' ובוטנים, קרם שוקולד בלגי בשילוב קרמל, חמאת בוטנים ושבבי בוטנים בציפוי גנאש שוקולד. מוגש עם גלידת וניל 45 ש"ח. מתוק וטעים.




פבלובה- סירת מרנג ממולאת קרם מסרקפונה ודולצ'ה פירות יער 45 ש
לא אהבתי. הקינוח הכי חלש.



עוגת שוקולד פאדג' - עוגת שוקולד חמה ונימוחה, ללא קמח ומלאה בשוקולד בפנים ובחוץ. מוגש עם גלידת וניל 42 ש"ח.
מי אמר שאין אפשרות להוציא קינוח מעולה במסעדה כשרה? הקינוח המנצח מבחינתי.


לסיכום: המנות מאוד מושקעות ומורגש שמשתמשים בחומרי גלם משובחים. תודעת השירות גבוהה ביותר והצוות קשוב ביותר ומשתדל לרצות את הסועדים. בצהריים המקום עמוס בסועדים שמגיעים מהמשרדים מסביב ומי שחפצה נפשו בבשר משובח והכשרות חשובה לו מומלץ ביותר להגיע בשעות הערב.


ברבקיו אוסטרלי: המנופים 8 הרצליה פיתוח





















יום שבת, 16 בדצמבר 2017

קיושי סושי בר kiyoshi sushi bar

הנה אני שמתי את הסרט על הראש וביד מיומנת אחזתי בסכין המושחזת והתחלתי באומנות רבה לחתוך את הרול של הסושי. מיד לאחר מכן פרסתי דג טונה וצרבתי אותו למשך מספר שניות והנחתי אותו לאחר כבוד על רוטב שכל הסועדים חוזרים לטעום אותו שוב ושוב. מזגתי לעצמי כוס של יין אורז חם קדתי קידה נסעתי לכיוון המכון על מנת לעשות עוד שיעור של אומנות לחימה. ואז התעוררתי כולי מזיע מהחלום (בכל זאת התאמנתי) התלבשתי ולקחתי את עצמי לעוד יום של עבודה.
נו טוף אומן סושי אני לא יהיה אבל התשוקה לסושי איכותי תמיד נמצאת אצלי ולכן למרות שהייתי חולה לא יכולתי לסרב להזמנה לבוא ולסקר מסעדת סושי חדשה.


מתחם מסחרי עם תחנת דלק? סושי? קיבוץ? נו אחרי שחוויתי סושי מדהים באזור תעשיה של פתח תקווה לא נראה לי שמשהו יפתיע אותי. בשעה שקבענו אסף אותי חברי אלירם שמנו וואייז  והתחלנו לדבר על הדברים הכי לא חשובים בחיים כמו כדורגל, אלכוהול, ואיך יהיה הסושי במתחם של קיבוץ. לאחר נסיעה לא ארוכה למרות שעת הלחץ הגענו למרכז מסחרי ששם שוכנת לה מסעדה חדשה שמושקעת בעיצוב מזמין וצוות מחייך ומסביר פנים. מודה ומתוודה שלא משנה כמה סושי והיכן אכלתי  אני אף פעם לא זוכר את השמות של המנות ומה הן מרכיבות. התחלנו במספר מנות ראשונות ולאחר מכן קיבלנו הסבר על המקום. שי הבעלים היה אחד המנהלים של סושי בזל המיתולוגי שאותו כמובן לא הכרתי אבל שם המקום הלך לפניו. לפני שנתיים לערך שי הקים מסעדת סושי המבוססת על משלוחים בלבד וההצלחה לא איחרה לבוא ובעקבותיה לחץ של אנשי האזור שיפתח מסעדת סושי. וכך לאחר חיפוש של מקום החל שי ביחד עם השותפים שלו נאור מלכה ועדי מלמד לבנות את המסעדה והיא נפתחה לפני מספר שבועות. בסופו של דבר מתברר שיש סושיות טובות והן נמצאות מחוץ לתל אביב. 20 דקות נסיעה מחולון ללא שבירת ראש בחיפוש אחר מקום חניה. משעה 23:30 המקום הופך להיות סושי בר ובמקום יש יופי של משקאות עם אוכל שמותאם לאווירת בר ומוסיקה מקפיצה.
עובדה חשובה: המקום כשר מה שלא מוריד מאיכות המנות.


סלט נודלס אטריות שעועית ועליהם טמאגו (חביתה יפנית) אצות ווקאמה, פטריות שיטאקה , מלפפונים, ג'ינג'ר כבוש ברוטב וינגרט שומשום (31 שקלים)




גיוזה – כיסונים בצק במילוי עוף או ירקות (אתם טעמתם את הירקות)  עשויים על הפלאנצ'ה ולאחר מכן אידוי ברוטב פיקנטי – (32 שקלים)



סשימי סלט – רצועות חסה ומעליהם חביתה יפנית, אבוקדו, מלפפון  ודגים נאים (סלמון, טונה, מוסר)  ברוטב פיקנטי (42 שקלים)



גונקאן סושי – 4 סשימי סלמון עטופים כדורי אורז במילוי טרטר טונה וטרטר מוסר (48 שקלים)


זה השלב שהבנו שיש דגש מאוד חשוב על חומרי גלם מאוד איכותיים

מי לא מרגיש טוב היום? הרמתי יד בסוג של מתבייש....זה הפנצילין של היפנים.
מרק עשיר בטעם ואין ביצה כי ביקשתי בלי.


מאגורו  טאטאקי  - סשימי טונה צרובה עם טוגרשי בליווי רוטב פונזו (55 שקלים)
רול סאנרייז – רול במילוי סלמון, מלפפון, עירית מעל סלט ספייסי סלמון ושחלות לימון (45 שקלים)






ריינבואו רול – סלמון, אבוקדו בעטיפת סלמון, טונה, דג לבן ואבוקדו – 47 שקלים


ספיישל סקין – סלמון סקין, מיונז יפני, מלפפון, עירית בעטיפת סלמון ואבוקדו עם רוטב טריאקי (41 שקלים)
בום מוסר

גונקאן איקורה  עם חלמון ביצת שליו מעל
משום מה קצת קשה להוריד לי את החיוך מהפרצוף



הקוקטיילים מעוצבים ומושקעים לא פחות מהסושי




Kiyoshi-Sushi & Bar (קיושי סושי בר) – כשר

כתובת: מתחם הקניות החדש בקיבוץ גבעת ברנר מאחורי תחנת דלק סד"ש

לרשום  בוויז: Kiyoshi

שעות פעילות ימים א'- ה: 12:00 – חצות (או עד אחרון הסועדים)

יום ו' – 12:00 עד שעה לפני כניסת שבת

מוצ"ש -  שעה אחרי צאת השבת ועד חצות (או עד אחרון הלקוחות)

טלפון: 08-933-0009





יום שני, 4 בדצמבר 2017

מסעדת מורדוך ירושלים

לשוק מחנה יהודה בירושלים יש קסם מיוחד, וההליכה במעלה רחוב אגריפס מביאה אותי חזרה לריחות ילדות שעולים מהסירים של מסעדות פועלים. וכך אני מוצא את עצמי מטייל באזור לפני שאני מגיע לבית המלון שאני אמור להתארח בו והריחות מעוררים לא רק זיכרון אלא גם את כל מיצי הקיבה. אז חשבנו לחזור בשנית למסעדת שמולה שמאוד אהבנו לפני מספר שבועות. בעודנו צועדים אני רואה שלט של מסעדה שמבחוץ רואים על הגז מספר סירים מעוררי תיאבון.
"מורדוך" היה כתוב בשלט ובעודי מציץ פנימה ביקשתי לראות את התפריט. בואי ננסה מה יש להפסיד אני אומר לגברת והיא מסכימה איתי לשם שינוי. התיישבנו לשלוחן ומלצרית חביבה ניגשה ושניה אחרי אני שואל: מה הכי מיוחד?
יש מוסקה, ממולאים, קובות מכל מיני סוגים, סופריטו בשר ועוף.
התלבטות קלה לאחר הסבר קל והזמנו מנה סופריטו בשר, מנה של קובה סיסקה, ואם אפשר בצלחת אחת קטנה אורז שעועית לבנה ומעט במיה.
פתחנו במספר סלטים קטנים ופיתות ולאחר מספר כבוד הונחו לאחר כבוד המנות שביקשנו.
טעימה מכל דבר ומהגרון יצאו קולות שלא קשורים לאוכל.


השעועית שהייתה נימוחה ישבה על אורז לבן, ובצד במיה שבושלה בעגבניות, מנה של אושר.


הסופריטו הורכב ממספר נתחים של בשר שבושל מספר שעות עם תפוחי אדמה רכים.
המנה מאוד גדולה ונדיבה ובהחלט נותנת תמורה למחיר.


קובה סיסקה : זו מנת קובה שבתוכה מסתירה נתחי בשר שבושלו ונקצצו בדיוק כמו שקובה אמיתית צריכה להיות,
המעטפת מעט קשה, והרוטב חמצמץ  שבושל עם קישואים, די דומה לקובה חמוסטה המוכרת אך הטעמים שלה חזקים יותר והבשר הקצוץ עושה את ההבדל.
על כל האושר הזה ועוד בירה אחת שילמנו 140 ש"ח. בהתחשב בגודל המנות בהחלט יש תמורה למחיר.
המלצה: להגיע מוקדם כי בשעות הצהריים המאוחרות יש סיכוי שחלק מהמנות חוסלו ולא תקבלו אותם.

למחרת בדרכנו הביתה לקחנו קובה סלק שהייתה מעולה ומנה של מוסקה שמעט אכזבה ונתונה לשיפור לטעמי אבל כנראה שרף המוסקה אצלי גבוה כי אני מגיע מבית שהמוסקה היא סוג של מנת הדגל במטבח הבולגרי.

מורדוך: אגריפס 70 ירושלים.

מלון איביס ירושלים

בכל פעם כאשר אנחנו נוסעים לחו"ל ומחפשים בית מלון יש שני דברים עיקריים שמעניינים אותנו, מיקום וחדר נקי כי בכל מקרה רוב שעות היום אנחנו מטיילים ורק בערב נהנים מהחדר ולאחר יום טיולים כל מה שאנחנו רוצים זה חדר נעים נקי ומקלחת טובה ומפנקת. וזה בדיוק מה שנותן מלון איביס שנפתח לפני מספר חודשים בירושלים.
חיפוש קצר ברשת ומתברר לי כי לרשת יש מאות בתי מלון ברחבי העולם ובעיקר באירופה.
גילו נאות: הייתי אורח של המלון.
לאחר דין ודברים עם הגברת בחרנו להגיע ביום חמישי על מנת להנות מהאווירה בעיר בכלל ובשוק מחנה יהודה הנמצא במרחק הליכה קצר מהמלון. אז ארזנו טרולי קטן, השארנו הוראות הפעלה לשני המתבגרים שבפעם הראשונה השארנו אותם לבד והטלנו עליהם את האחריות לקום למחרת בבוקר לבד, ועלינו בשעות הצהריים לירושלים.

לפני שהגענו למלון הסתובבנו בשוק, ושבענו מארוחת צהריים במסעדת מורדוך שעליה יגיע פוסט בנפרד.
לצערנו התברר שלמלון עדיין אין חנייה ולכן החננו את הרכב שתי דקות הליכה מהמלון ברחוב הנביאים תמורת 45 ש"ח ליממה. בחניונים אחרים באזור התברר שהמחיר לחנייה מצריך אותי למכור כליה.

מיקום: מיקום, מיקום מיקום......המלון ממוקם במרכז העיר מרחק נגיעה מרחוב יפו והרכבת הקלה עוברת שם ואפשר להשתמש בה בקלות למי שמתעצל ללכת ברגל. במרחק הליכה אפשר להגיע לשער יפו ומשם לכותל, למוזיאונים, שוק מחנה יהודה, כיכר המוזיקה, אזור המסעדות של נחלת שבעה, ועוד. בקיצור תשכחו מהרכב עד שאתם עוזבים את המלון.



המלון: המלון מעוצב בצורה חדשנית ומקורית בצבעים חמים של אדום אפור ובכל פינה הוקעה הרבה מחשבה על העיצוב.
הגברת שהיא מעצבת גרפית מאוד התלהבה ואמרה כי הם שמו לב לכל הפרטים הקטנים. פשוט תענוג לשבת בלובי הקטן או בחדר אוכל המקסים. לאחר יום טיולים מעייף זה בדיוק מה שהייתי רוצה לקבל כשחוזרים למלון.
במלון אין בריכה או סאונה אבל זה ממש לא מה שצריכים כשמגיעים לירושלים. רוצים לעשות כושר? שימו נעלי הליכה ותתחילו לחרוש ברגל את העיר מפני שהכל נגיש וקרוב.
כל יום בשעה 18:00 יש happy hour בצמוד לקבלה שם מוגשים נשנושים ומשקה של קוקטייל וודקה. מה שבטוח הערב יתחיל בחיוך גדול. בנוסף יש עמדה עם מחשבים לאורחים ורשת אלחוטית טובה ללא צורך בסיסמא. ומי שאוהב יכול לשכור אופניים מהמלון. עכשיו אפשר להודות בפה מלא: אם לא היינו שומעים עברית היינו בטוחים שאנו בחו"ל.

שולחן הקבלה מעוצב גם הוא כאשר מעל קיר דיגיטלי עם כל הפרטים.


החדר: החדר לא גדול אך כל פינה מנוצלת בו. החדר כמובן מעוצב בצורה מדהימה לטעמי והמקלחת מושקעת ונוחה.
המיטה מאוד נוחה ולא סתם. הרשת פיתחה מזרן שמשמש את הרשת כולה בעולם ואני יכול לומר בפה מלא שהרבה זמן לא נהנתי ככה ממיטה בבית מלון ,( תפסיקו לדמיין את מה שלא כתבתי) מאוד נוח ונעים.


אחד הדברים שמנחים את הרשת הוא שהאורח חייב להנות מהשינה בזמן החופשה שלו, וכמה שהם צודקים.

חדר אוכל: ירדנו בבוקר לחדר האוכל וגם שם הכל מעוצב בצורה מקסימה עם דגש על כל פרט ופרט. מתברר לי שיש גם מספר שולחנות ארוכים שמשמשים מספר אורחים וכל זאת על מנת ליצור אינטרקציה וחברות בין האורחים שמגיעים ממספר מקומות שונים בעולם. אז הנה רעיון מדליק שלא שייך רק למספר חומוסיות עם מספר קטן של שולחנות.



לשמחתי האוכל מוגש בשולחן לא גדול כמו בבתי מלון אחרים והמבחר לא ענק אך מאוד טעים ואיכותי. חביתות לא מכינים והנה יש לנו חדר אוכל שאין בו ריח של טיגון על הבוקר.
אז מה כן יש? ביצים קשות, שקשוקה חמה, גבינות רכות, גבינות קשות מאוד איכותיות, מאפים, לחמים טריים, ריבות, ירקות טריים, ופירות. וההפתעה הגיעה ממקום לא צפוי: בלט ביצים טרי ואיכותי שגרם לי להנות מכל ביס.
 מי צריך יותר מזה? רעבים לא תצאו מכאן, וכמובן מכונת אספרסו טובה.
האני המלצר המקסים שהוא בכלל חצי יווני התעקש שהשקשוקה תעשה סלפי.
לסיכום: המיקום משגע העיצוב שקיים אולי במלונות בוטיק ששם משלמים פי כמה, ארוחת בוקר מעולה, וכל מה שצריך זה לבוא עם מצב רוח טוב.
המגשים קטנים אך הצוות דואג ישר להביא חדש.