יום שבת, 14 באפריל 2018

עוף בשומר

כן המתבגרים רעבים כל שעה ואני מרגיש שזוגתי ואני צריכים להמציא את עצמנו מחדש במטבח.
מה יש לאכול הם שואלים, מקבלים תשפע של תשובות והתגובה שלהם: משעמם כבר לא בא לנו על זה.
אז נכנסנו למטבח והכנו תבשיל עוף רענן שתוספת אורז או תפוחי אדמה בתנור יהיו תוספת מעולה לתבשיל.
אז שנתחיל?

מצרכים:

10 שוקיים של עוף

5 ראשי שומר חתוכים

3 שיני שום

כוס אפונה

צרור כוסברה

כפית כורכום, כפית פפריקה מתוקה, כפית כמון, חצי כפית פלפל שחור ומלח.




לעבודה:

בסיר טפלון שמים חצי כפית שמן ומתחילים לטגן את השוקיים ......זהירות זה קופץ ומשפריץ שמן לכן אני מכסה חלקית.
לאחר שהעוף שחום מעט מוסיפים ואת כל התבלינים. מערבבים את הכל ומוסיפים את השומר מלמעלה, ומוסיפים שתי כוסות מים. מכסים ועל אש בינונית למשך 15 דקות.
לאחר מכן מוסיפים את האפונה והכוסברה מכסים ומבשלים למשך 40 דקות.
זהו כל הסיפור......קל להכנה וטעים.

יום שלישי, 3 באפריל 2018

תבשיל טריפוליטאי לפסח

לכל עדה יש את התבשיל המיוחד לה בזמן החגים, וכאחד שנשוי לטריפוליטאית היא חייבת בפסח להכין את התבשיל הזה. אין לי מושג מה שמו ומדוע הוא מיוחד לפסח למעט העובדה שמשתמשים בבשר כבש, ואפשר להכין אותן כל השנה.
מכיוון שבשר הכבש לא חביב על הגברת במיוחד שינינו את התבשיל לבשר בקר.
בשורה התחתונה אפשר לומר שהוא קל להכנה וכל המרכיבים נותנים לנו טעם נפלא.
הפעם אני הצטרפתי כעוזר כי חלילה שהיא תיתן לי להכין מאכל מסורתי.......בפעם הבאה הבטחתי לעצמי לשים קסדה שכפ"צ ולהשתלט על המטבח.


מרכיבים:
בשר צלי כתף שבושל עד ריכוך. ( אפשר בשר כבש שבושל לפני)

3 עגבניות מגורדות

2 בצלים בינונים חתוך לקוביות

4 גזרים חתוכים לקוביות

4 ענפי סלרי חתוכים

כוס אפונה

כוס פול אפשר קפוא מהסופר שבושל 20 דקות. (לא לדאוג בקשר לגזים יש לכם את זה מהמצות מערב החג)

1 תפוח אדמה חתןך לקוביות

2 כפות רסק עגבניות

צרור כוסברה

2 כוסות אורז

כפית פפריקה מתוקה

כפית פלפל שחור

כפית מלח

3 כוסות מציר הבשר



לעבודה:

מטגנים במעט שמן את הבצל הגזר והסלרי. להוסיף עגבניות מגורדות ומעט מציר הבשר.
לאחר 10 דקות מוסיפים את רסק עגבניות, פלפל מלח ופפריקה מתוקה, ומבשלים 10 דקות נוספות.
מוסיפים את צלי הבשר לאחר שחתכנו אותו לרצועות דקות, ומבשלים 20 דקות נוספות.
מוסיפים פול אפונה,כוסברה,וארבע כפות ציר בשר. לאחר 5 דקות מוסיפים את תפוחי האדמה.
לאחר 5 דקות נוספות מוסיפים 2 כוסות אורז (אפשר יותר, תלוי בגודל הסיר וכמות האנשים) ושתי כוסות אורז.
מורידים לאש נמוכה ומבשלים חצי שעה. יש לבדוק שלא חסר נוזלים לאורז, ובמידה וחסר מוסיפים מעט.
מכבים את האש ונותנים לעסק לנוח 20 דקות עם מכסה סגור.

יום שבת, 24 במרץ 2018

מזללת נקניקיות - fat dog

אמצע השבוע והגברת לא בבית ואני מוצא את עצמי עם שני מתבגרים רעבים. זוכר שביקשנו לאכול נקניקייה איכותית שואל הגדול? כן זוכר אמרתי בקול עייף. אז מה אתה אומר שנלך לאכול? נזכרתי שחברה טובה בפייס בשם עדי שהיא גם בלוגרית אוכל המליצה על מקום חדש של נקניקיות שנפתח והיא המליצה עליו בחום.




עלינו לרכב ונסענו לדרום תל אביב כאשר בדרך מבול של שאלות על המקום, על תל אביב ואני בסבלנות עם חיוך מתחת לשפם עונה בסבלנות ומהרהר הנה עוד מעט יגיע הרגע בו אני יהיה מיותר והם יתחילו להגיע לתל אביב לבד לבלות, לאכול, ולהיזכר בכל המקומות שלקחתי אותם.




הגענו לרחוב חלוצים פינת דרך תל אביב יפו וראינו את המקום החדש שלא מזמן נפתח, וכולו נוצץ מניקיון, והבעלים אלעד כולו תשוקה כאשר הוא מדבר איתי על המקום החדש שלו. הנקניקיות מיוצרות לפי בקשתו ויש לו מספר סוגים, ומספר תוספות.


המתבגר הראשון לקח נקניקיית בקר עם גבינת צ'דר, והקטן יותר לקח אותה נקניקייה רק עם תוספת של צ'דר וגאודה. מעל מעט מיונז. אחד המשפטים שמובילים אותי הוא: ילדים וכלבים לא משקרים, מידי פעם מעט מתחמנים אבל זה חלק מההישרדות, ולשאלתי הם אמרו שהנקניקייה מעולה. הנקניקייה היתה במשקל 180 גרם והיא בהחלט מספיקה ומשביעה מי שלא רעב מידי. כמובן שהגדול ואני לקחנו עוד אחד קטנה.
אני לקחתי נקניקייה מבשר לבן בתוספת שעועית חריפה, צ'דר ובייקון, הרופא המשפחתי התחיל להזיע ואני הזעתי מהחריפות. הנקניקייה מאוד טעימה ועסיסית.


הנקניקייה השניה שלקחתי במשקל 100 גרם היתה עם צ'דר אננס וצ'ילי חריף. השילוב של מתוק חריף עושה את העבודה.
לסיכום אני יכול לומר כי הנקניקיות מאוד איכותיות, עשויות כהלכה ולאחר ערב של אלכוהול זה בדיוק המקום שהייתם רוצים להגיע אליו......האמת? גם ערב לפני שתיית אלכוהול......

כתובת: החלוצים 1 תל אביב.

טלפון: 050-2345250


יום שני, 19 במרץ 2018

תבשיל קישואים - ממולאים לעצלנים

להכין ממולאים זו עבודה לא קלה בעיקר בכל מה שקשור לקישואים. באחת השיחות עם אמא שלי היא אומרת ששנים היא מכינה תבשיל קישואים שהוא למעשה ממולאים לעצלנים. הרעיון כל כך פשוט שישר הלכתי לנסות והתוצאה טעימה.
ההבדל היחיד הוא שפה אין את כמות הרוטב שיש בממולאים והתבשיל מעט יבש יותר מהמקור.
אז קדימה לעבודה ולאחר שתנסו אם תנסו אשמח לקבל את תגובתם.
כמובן שכל אחד יכול להוסיף או להוריד את מה שלא נראה לו, כל אחד וטעמו הוא.

מצרכים:

6 קישואים מקולפים וחתוכים לקוביות קטנות
חצי קילו בשר טחון
חצי צרור שמיר קצוץ
כוס אורז
חצי כפית בהרט
כפית מלח
כפית פלפל שחור
כפית פפריקה מתוקה



לעבודה:

בסיר מחממים מעט שמן ומטגנים את הבשר עד שהוא מחליף את צבעו. בשלב הזה אני מוציא למסננת על מנת לנקז את הנוזלים.
מחזירים את הבשר לסיר ומוסיפים את הקישואים, מערבבים מורידים לאש נמוכה וסוגרים את המכסה. בשלב הזה הקישואים מוציאים נוזלים ומתבשלים. לאחר עשר דקות מוסיפים את התבלינים מערבבים, טועמים ומתקנים את התיבול.
מוסיפים את השמיר סוגרים מכסה לעוד 10 דקות.
לאחר מכן מוסיפים כוס אורז ושתיים וחצי כוסות מים חמים, מערבבים הכל וסוגרים את המכסה למשך עשרים דקות לערך עד שהאורז מוכן. במידה וחסר נוזלים לאורז מוסיפים מעט לפי הצורך.
זהו תם ונשלם הכנת ממולאים לעצלנים או אנשים שממהרים להכין תבשיל לילדים שחוזרים מבית הספר.
בתאבון........

יום שבת, 17 במרץ 2018

מסעדת כיתאבון

בלב העיר העתיקה של נצרת שוכנת מסעדת כיתאבון. המקום נפתח לפני ארבע שנים לערך כמקום של תרבות, ערבי ספרות ושירה לאומנים. מוחמד הבעלים, הגיש במקום כיבוד קל אך הבין שהעסק לא כלכלי וכי האורחים שלו מחפשים לאכול בסוף הערב ולכן לפני מעט יותר משנה הוא שינה כיוון והפך את המקום גם למסעדה. האיש ידע לאן הוא מכוון וגייס את השף הצעיר והמוכשר נאסר לעמוד בחזית המטבח וללא היסוס הרים טלפון לשף קובי מזרחי על מנת שייעץ להם בהקמת תפריט.
החבר'ה הפשילו שרוולים, עשו מספר ניסויים ולאחר זמן מה המקום עמד עם תפריט שכולו מבוסס על המטבח הערבי מהגליל לצד מנות פיוז'ן. בסופה של הארוחה שנערכה בצהרי יום שישי לא נשארו דברי הלל לשבח לכל הצוות וחוץ ממנה אחת שהייתה לא מוצלחת ודורשת שיפור. כל שאר המנות קיבלו ציון גבוה מצד כל יושבי השולחן.
המסעדה מעוצבת בטוב טעם ויש בה שילוב של פשטות וחדשנות.
בסיכומו של דבר ולפני שאכתוב על המנות, אני יכול לומר בלב שלם שאם אתם באזור נצרת ומחפשים מסעדה טובה זה בדיוק המקום שהייתם שמחים להתארח בו.
קחו בחשבון שהמנות מאוד גדולות ובעיקר הראשונות שמוגשות בנדיבות ובשפע על הצלחת.


טאבולה כיתאבון - כל העסק יושב על לבנה חמצמצה, שמן זית, סומק ומגיע עם פיתות משגעות.


חציל בלאדי בתנור - חציל שלם שמגיע כמניפה ויושב על טחינה וגרגרי חומוס.
הנה סיבה מעולה לסיים את הפיתות.



כרובית בטחינה - פרחי כרובית פריכים עם טחינה......כמה פשוט ככה טעים.



קובה - מנת קובה היושבת על יוגורט חם שהפכה להיות הלהיט בארוחה.
נימוח, טעים, מדהים ועוד כל מיני רחשים כאלה ואחרים שיצאו מפיהם של שאר יושבי השולחן.



כנאפה - מנת כנאפה שעוטפת בשר עסיסי וגם היא מוגשת עם כוסית קטנה עם יוגורט חם.
מנה שללא ספק אנסה לשחזר בבית.



סינייה - מנה של סינייה שהוגשה עם תפוחי אדמה. המנה לא הייתה טובה ודורשת מקצה שיפורים דחוף.
כמובן שהדברים נאמרו לכל אנשי הצוות.



צלעות כבש - אין הרבה מה לספר על מנה זו למעט העובדה שהצלעות היו רכות טעימות ועשויות בצורה מושלמת.
מנה מומלצת לחובבי הז'אנר.



פירות ים - אני היחיד מכל יושבי השולחן שאוכל את זה ולכן ביקשתי מנה לטעימה.
כמו ברוב המסעדות השרימפס והקלאמרי מגיעים קפואים אך יד רכה של השף נאסר הפכה את המנה ללא פחות ממעולה ובעיקר בגלל הרוטב שעוטף את המרכיבים.



לקינוח קיבלנו כנאפה שלשמחת כולם לא הייתה מתוקה מידי ואפשר לאכול אותה בלי להיחנק מכמויות סוכר לא הגיוניות כמו שקורה בהרבה מקומות, כוס תה חם ליד ואפשר לפתוח כפתור במכנסיים.

לסיכום: מסעדה נעימה מבחינת החזות והעיצוב, יש חנייה בצמוד למשך שעתיים למי שמגיע, והאוכל מוקפד וטעים ולדעתי הבלתי נחשבת מסעדה זו תהפוך למקום מוביל בתחום הקולינאריה באזור.

כיתאבון - אל בישארה 50 נצרת
טלפון: 073-7598504
http://www.kitabon.co.il/


יום שבת, 24 בפברואר 2018

ג'מילה - מסעדה מרוקאית

למטבח המרוקאי יש טעמים מודגשים וחזקים. שילוב של תבלינים ופירות יבשים, חריף ומתוק, וכל השילוה הזה לוקח את המנות שלהם למקום מאוד ייחודי ולכן לפני מספר ימים ללא צורך להמתין לחגיגת המתוקים במימונה קפצתי עם חברי אלירם בעל הבלוג: " מוכתר העיר" לרמת גן לטעום את המנות של מסעדת ג'מילה. מסעדה זו בגלגולה הקודם שכנה בתל אביב ולפני כמעט שנתיים נדדה לרמת גן. חלל המסעדה מעוצב בצורה אותנטית ונעימה.
לאחר שיחה קצרה על המסעדה עם יואל הבעלים התחלנו עם חלה טרייה וסלטי הבית הכוללים: טחינה, מטבוחה, כרוב לבן, וסלק.


אתחיל במנה הטובה מכולן: קוסקוס עם בשר.
הקוסקוס אוורירי הירקות מלטפים את הקוסקוס והבשר רך ונמס בפה.


מרק חריירה - מרק שמורכב מחומוס עדשים והרבה מאוד ירק, בדיוק מה שהייתי רוצה לקבל ביום חורפי.


קציצות בקר ברוטב עגבניות שהיו טעימות להפליא, ולמרה ההפתעה מנה זו הייתה מתובלת בעדינות מרבית, האורז קיבל באהבה את כל העסק.


ארטישוק ממולא - פה הייתה נפילה מסוימת עקב שימוש יתר לטעמי בתבלינים. יואל הסכים איתי שכנראה הייתה תקלה מסוימת. המנה גדולה ונדיבה.


נתחי בקר  בשזיפים - הבשר מאוד רך והמתיקות מהשזיפים לא מוגזמת. כאחד שלא אוהב את האוכל שלו מתוק אהבתי את המנה.


עוף בתאג'ין - ההפתעה הכי גדולה הגיעה ממנה זו. העוף היה טעים והתפרק מעצמות שלו. הייתי שמח לקבל את זה עם קוסקוס וזה היה מושלם.

קינחנו בתה כמו שכתוב בספרי האירוח המרוקאים.



לסיכום: מסעדה טובה שיכולה להגיע הרבה יותר רחוק בדגש על תשומת לב לתיבול של האוכל. המנות מאוד גדולות ובהחלט יש תמורה לכסף. כמובן שאגיע בעוד מספר חודשים להתרשמות נוספת.

ג'אמילה - ג'בוטינסקי 41 רמת גן.

טלפון: 03-516612
יש אפשרות להזמין משלוחים לאזור.

יום שלישי, 13 בפברואר 2018

יקב היוצר



יקב היוצר הוא יקב בוטיק משפחתי שנוצר משיתוף פעולה בין משפחת שור, משפחת הייננים הוותיקה בארץ המייצרת יין החל משנת 1847, לבין פיליפ ליכטנשטין, יינן צרפתי מהמוערכים בארץ שעלה לישראל עם החלום לייצר יין איכותי. היקב מאמין שיין הוא יצירת אומנות והיינן הוא זה שיוצר אותה.
לצורך הקמת יקב היוצר, המשפחה נטעה כרמים בכל אזורי היין המובחרים בארץ החל מהגליל העליון בצפון ועד רמת הנגב בדרום מתוך הבנה כי בכל חלקה מתקיימים תנאי גידול עם מאפייני פרי שונים, המתאימים לסוגי יין מגוונים. כל כרמי היקב עומדים תחת פיקוח קפדני של צוות היקב בכדי לוודא תנאי גידול מיטביים לכל גפן וגפן. יינן היקב מקבל חירות יצירתית לשלב יינות הנוצרים מחלקות שונות, צפון ודרום, וזנים שונים לכדי יצירה אישית אמנותית המבטאת את החזון האישי שלו ללא מגבלות של מסורת והרגלי העבר.


בתכנון היין שם לעצמו ליכטנשטיין כמטרה לתת לטעם הפרי לשלוט בתמהיל הטעמים, על פני הדומיננטיות של טעמי העץ. יינות "היוצר" עברו תקופות התיישנות שונות בחביות עץ אלון, תוך בחירה ספציפית של סוג וגיל החביות בכדי לשמור את טעמי החבית, אך לא לאבד את ביטויו של כל זן.
היקב מייצר 350 -400 אלף בקבוקים בשנה כאשר חלק ניכר ממנו אפשר למצוא ברשתות השיווק במחירים שווים לכל נפש.

אודות היינן הראשי פיליפ ליכטנשטיין

אמן היין הצרפתי פיליפ ליכטנשטיין למד את סודות המסורת הצרפתית של ייצור היין באוניברסיטת מונפלייה, בית ספר לאגרונומים המתמחה בגידול גפנים, וצבר כ-20 שנות ניסיון באגרונומיה ובייצור יין. בתחילת דרכו עבד ביקב בדרום צרפת ושימש כיועץ הכורמים בקורסיקה. לאחר מכן,  עלה לארץ עם חלום של להביא את הניחוחות והעונג החושי מכרמי פרובנס להרי ירושלים. ליכטנשטיין נחשב ליוצר ומומחה בתחום היינות, וכמו כן השתתף כשופט בתחרויות רבות בישראל ובאירופה.
ליכטנשטיין שותף פעיל בטיפוח יקב היוצר יקב פרימיום איכותי ויצירתי. במסגרת התהליך מעורב ליכטנשטיין בטיפול בכרמים, כדי להבטיח התאמה של הזנים לתנאים הארץ-ישראלים ויצירת סדרות יוקרתיות המבוססות על זנים ים תיכוניים ייחודיים אשר זכו בפרסים בארץ ובעולם.


את הטעימות היקב ערך במסעדת דקא שאירחה אותנו והגישה לנו מנות טפאסים כמנות פתיחה ולאחר מכן למנה עיקרית דג צרוב על פטוצ'יני.



סדרת בראשית - הזנים השונים נוצרו מכרמים רעננים מצפון הארץ ועד דרומה. תחילתה של יצירת בראשית נעוצה באופן גידולם הייחודי של הכרמים המספק ליינן את חומרי הגלם הראויים ביותר.
סדרת VIRTUOSO - הסדרה הקלאסית המבוססת על שלושה זנים אדומים מובילים: קברנה סוביניון, מרלו ושיראז. ויין אחד לבן – הגוורצטרמינר. היינות מתיישנים במשך תשעה חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.


הגוורצטרמינר - היה טעים מאוד בעל ריח עז של פירות ומתאים מאוד לארוחת גבינות או דגים.

יין נוסף שטעמנו וכיכב אצל הנשים הוא המוסקיטו. יין מאוד מתוק שיכול לשמש כיין קינוח אך לי באופן אישי הוא היה מתוק מידי.

סביניון בלאן - מזכיר תפוח ירוק גם בצבעו, מומלץ להגיש אותו קר ולטעמי יין שמאוד יצאים למנת סביצ'ה.

סדרת SPECIAL EDITION - סדרת הפרימיום של יקב היוצר, מבוססת על שלושה זנים אדומים מובילים: קברנה, שיראז ומרלו ועל שני יינות לבנים – שרדונה ורוזה. היינות מתיישנים במשך 9 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.
סדרת Lyrica – הסדרה הים תיכונית עטורת הפרסים, יינות הסדרה נוצרו ממבחר זני ענבים שמוצאם באגן הים התיכון ומתאימים מאד לאקלים הישראלי בהם: מורבד, סירה, ארגמן, ארמוני, GSM. הענבים מגיעים מכרמים באזור הכרמל וסביבת הר תבור שבגליל העליון. היינות מתיישנים במשך 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.
לשיראז לא התחברתי כל כך. אין לו גוף ומשהו היה חסר לי ביין.
השרדונה היה טעים אך הוא מחוויר לעומת הגווץ שטעמנו.

סדרת Auteur – סדרת יינות עטורת פרסים, יצירה אישית ייחודית של יינן היקב, פיליפ ליכטנשטיין. היין מהווה תוצר של בחירותיו של היינן, ללא מגבלות של אזורי גידול, זני ענבים וטיפול בכרם, ולפיכך מהווה ביטוי אישי שלו. שם הסדרה AUTEUR –  (יוצר בצרפתית) , מבטא קשר מיוחד זה בין היינן היוצר לבין היין. היינות מתיישנים במשך 24-26 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.


היין שכיכב מבחינתי היה הקברנה סוביניון שהתיישן 24 חודשים והיה בעל חמיצות טעימה, בצבע ארגמן כהה, טעמים של אדמה ופלפל חריף. בעוד שנתיים לפחות הוא יהיה הרבה יותר משובח.


יום שבת, 3 בפברואר 2018

טבחה בסלק

יש תבשילים מסוימים שלאחר הפעם הראשונה שאוכלים אותם הם נצרבים בזיכרון לתמיד ובכל הזדמנות אני שמח לאכול אותם ולא משנה אם זה קיץ או חורף, אך מאכל זה הוא חורפי לכל עניין ודבר. אז כמו שנאמר בפתיחה טבחה בסלק זה אחד מהם וכמובן שלאחר שאכלתי מנה זו אצל הדודה של הגברת הייתי חייב לנסות. שורה תחתונה: זה לא כל כך מסובך כמו שחשבתי בהתחלה ויש דרכים מסוימות לקצר את התהליך כמו האפשרות לקנות כבר את עלי הסלק לאחר טיגון במעדניות ואני רכשתי אצל סלטי בוארון בכפר סבא.



מצרכים :

2 גבעולי פרסה חתוכים ושטופים היטב

חצי קילו שעועית לבנה מושרת במים לילה לפני

5 תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לחצי

5 שיני שום

800 גרם בשר כתף

כפית פלפצ'ומה ולמי שאין 2 כפיות פפריקה חריפה יעשו את העבודה

כף רסק עגבניות

2 כפות אבקת מרק עוף

חצי כפית בהרט

חצי צרור כוסברה

4 כפות סלק מטוגן

2 כפיות מלח

את שלב הבישול קיצרתי על ידי הכנה של כל התבשיל בסיר לחץ למשך 50 דקות ולאחר טעימה ותיקון של התיבול הכנסתי לתנור בסיר מתאים למשך שעה בחום של 120 מעלות.



לעבודה:

מטגנים את הפרסה בשתי כפות שמן ולאחר מספר דקות מוסיפים את רסק עגבניות וכפית פלפצ'ומה, וכל זה למשך 10 דקות על אש נמוכה. מוסיפים את השעועית, בשר, תפוחי אדמה, כוסברה, עלי סלק, מרק עוף, ותבלינים.
ממלאים מים עד גובה המרכיבים, מבשלים בסיר לחץ 50 דקות או בסיר רגיל לאחר שהכל רתח למשך 3 שעות על אש קטנה. אפשר גם למשך שעתיים בסיר רגיל על הגז ולאחר מכן לתנור לעוד שעתיים.
בתיאבון.

יום שבת, 27 בינואר 2018

מפגש אלדייעה - מנה של אושר

שבת בצהריים באזור השרון שעה פנויה עם הגברת ואני כמו כלב גישוש שמרים את האף ומחפש את דרכו כך אני מפשפש במעמקי הזיכרון ומחפש מה לעשות. חולפות מספר שניות ואני מזדקף ומדמיין את האוזניים של הכלב ואומר נחרצות לגברת: יאללה ליוסוף לג'לגוליה, הרבה זמן לא היינו שם, ובלי להמתין לתשובה אני מתחיל לנהוג לשם.
ליוסוף יש קצביה מדוגמת אבל האיש לא יודע לנוח. משהו לא מוצא חן בעיניו והאיש ישר משנה, וכך הגענו לקצביה שעוברת שיפוץ כליי וכדברי המלומדים: המקום עובר מתיחת פנים.
החתן שלו מקבל אותנו בחיוך ענק ולפני שהספקתי לומר שלום ככוס קפה חזק הוגש לנו. כמה דקות עוברות ויוסוף מגיע למקום ומקבל אותנו בחיבוק ענק. בלי להמתין יותר מידי הוא מתעקש שנלך למסעדה שהוא פתח מול הקצביה.
המסעדה מעוצבת בטוב טעם והמקום אחרי חצי יום עבודה מצוחצח ומבריק. בוטרינות סלטים טריים, ופס הגשה של מאכלים ביתיים והריח מעיר כל בלוטת ריח. יאללה שבו תטעמו משהו......
יש בשרים על האש אבל יש תבשילים של השף. מי השף? גיסתי הוא עונה בחיוך ובגאווה.
בסופו של דבר ולפני שנגיע למנות מדובר באשה ששולטת במטבח הערבי ביד של אומן.
אז מה יש במסעדה? כל יום יש מרק חם שנעשה במקום, בשרים מכל הסוגים על האש, שווארמה טעימה שהילדים אכלו ומאוד נהנו, סלטים טריים וכמובן התבשילים המשגעים, הצטערתי שלא הגעתי רעב יותר.
חלק מהתמונות יצאו לא מי יודע מה מכיוון שמיהרתי ומכיוון שאוכל חום לא יוצא טוב אבל מה שקובע זה הטעם של האוכל. זו בהחלט ארוחה שהיא חוויה מסוג אחר.


התחלנו בקובות חמות שאותן טבלתי איך לא בטחינה. חייב ללמוד ממנה איך היא מצליחה להכין את הדבר המשגע הזה.


קציצות ברוטב עגבניות שדורשות פיתה חמה ליד.


כמובן שלא ויתרתי על טעימה מהחומוס ופרחי כרובית שלהם, הפעם לא הספקתי לצלם את החומוס, לפרחי הכרובית שלום.


ויוסוף כמו יוסוף אומר למלצר להביא עוד משהו למרות שפה אמרנו מספיק כי הגענו לביקור נימוסים, והבחור שומע רק את מה שהוא רוצה לשמוע מבקש שנשב עוד מספר דקות. ואז מגיע המלצר עם צלחת מקלובה. וואי כמה זה טעים ואני מדמיין את עצמי בקורס בישול במטבח שלו.


מגש נוסף עם שייטל ממולא נחת על שולחננו ופה הבנו מהי מנה של אושר. הבשר נימוך והמילוי טעים.


מספיק אמרתי.....כן בטח מספיק אבל רק אחרי שתטעם את המסחאן שלנו. בחייאת רחמים אני מבקש והבחור חותך לי חתיכת מסחאן שזו פיתה ממולאת בעוף בצל הרבה תבלינים בעיקר סומק.
החליט לשגע אותי יוסוף.........כל מנה יותר טעימה מהאחרת בלי לפגוע המנה הקודמת.


יש במקום גם כבש ממולא שימתין לי בביקור הבא, ואחרי שאני יסיים חדר כושר.

לסיכום: המקום מאוד מיוחד עם תבשילים מעולים מבלי להעליב את הבשרים שממתינים לעלות על האש שם.

https://www.eldaia-restaurant.co.il/מפגש-אלדייעה-תפריט/



יום שישי, 26 בינואר 2018

פינת הבלקן

יום שישי אני מוצא את עצמי עם כמה שעות פנויות וחושב ביני לבין עצמי: מה עושים?
מה יותר טבעי מאשר להסתובב במקום הכי אהוב עלי......יפו. מחנה את הרכב באחד הרחובות ליד אצטדיון בלומפילד שעובר מתיחת פנים, ואני צועד לכיוון שדרות ירושלים. כמה קסם יש בשדרות ירושלים שאני כל כך אוהב. זיכרונות ילדות מציפים אותי וריחות מוכרים מכל עבר של מסעדות ומאפיות נישא באוויר. רעב או לא רעב תמיד בא לי לאכול משהו כשאני נמצא ביפו, ואת כל מה שיש אני רוצה לאכול. לאחר סיבוב קצר צעדתי לכיוון רחוב עולי ציון להגיד שלום בבורקס ליאון ולהנות מאספרסו קצר. בעוד אני חושב איזה בורקס לאכול אני מסתכל לצד השני והעין צדה את מסעדת פינת הבלקן שהרבה זמן לא ביקרתי בה. אז על בורקס אני לא יכול לוותר ולכן התפשרתי וארזתי כמה אצבעות פילו ממולאים בכל טוב.


חציתי את הכביש ואני נכנס למסעדה ובמטבח שלמה האבא וניסים הבן עמלים על תבשילים ביתיים. ניסים מגלגל קבב בולגרי ולפני שאני מתיישב הוא זורק כמה קציצות על הגריל. שנייה אני אומר אני רוצה לאכול מהתבשילים של אבא.


בסדר נגיש גם תבשילים אבל הקציצות ככה בלי פיתה לפתוח את התיאבון. כמה דקות לאחר מכן אני נועץ מזלג בקציצה עסיסית עוצם עיניים ומבקש בשקט: שאף אחד לא יפריע עכשיו, זה זמן של שקט והנאה.
ואז כמו מחשבת טלפתיה אמי מתקשרת אלי לשאול מה שלומי ואני מספר לה היכן אני.
להביא לך איזה תבשיל? והיא קורנת מאושר ומבקשת תבשיל ריאות ולשון עם תוספות של במיה, אורז ותרד, תפוחי אדמה מבושלים, וכמובן חצילים על האש.
יום לאחר מכן אני שואל אותה: נו אמא איך היה? משגע היא אומרת, כמה התגעגתי לטעם של האוכל שלהם, והיא למי שלא יודע מכירה את המסעדה הזו למעלה מחמישים שנה.

כמה עוצמה יש במשפט הזה, והחברה שם יודעים להשביע את האורחים שלהם.



כמה דקות עוברות ושלמה שואל מה מתאים לך? מעט מכל דבר על מנת שאני אהנה מכמה שיותר תבשילים.
ביד אומן האיש פותח סיר ומוסיף נוזלים, את הבמיה הוא בודק כמו שרופא בודק חולה, וערבוב קל לאורז עם תרד.
ואני מהופנט נכנס ומסתכל כיצד הוא מבשל ומספר כמה העבודה הזו קשה אך הוא מכור לזה ונהנה מכל רגע.
תחשוב פעמיים אם אתה פותח מקום שקשור לאוכל שלמה אומר, ואני מדמיין כבר את המקום שיהיה לי למרות הקושי.
עיון בתפריט ואני רואה שכל המנות העיקריות עולות 40 שקל לכל היותר וזה בהחלט מחיר סביר ביותר.
ואז אני מתחיל לטעום: במיה משגעת, אורז עם שעועית, תרד עם אורז, והחיוך לא נמחק מהפרצוף. כמה אושר יש באוכל שלהם, והזיכרונות מהמטבח של אמא שלי מציפים אותי.

להכין חציל כזה זו אומנות.


יש אפשרות גם למנה צמחונית. 


פינת הבלקן - רחוב עולי ציון 32 יפו
טלפון: 036819949