יום שני, 4 בדצמבר 2017

מסעדת מורדוך ירושלים

לשוק מחנה יהודה בירושלים יש קסם מיוחד, וההליכה במעלה רחוב אגריפס מביאה אותי חזרה לריחות ילדות שעולים מהסירים של מסעדות פועלים. וכך אני מוצא את עצמי מטייל באזור לפני שאני מגיע לבית המלון שאני אמור להתארח בו והריחות מעוררים לא רק זיכרון אלא גם את כל מיצי הקיבה. אז חשבנו לחזור בשנית למסעדת שמולה שמאוד אהבנו לפני מספר שבועות. בעודנו צועדים אני רואה שלט של מסעדה שמבחוץ רואים על הגז מספר סירים מעוררי תיאבון.
"מורדוך" היה כתוב בשלט ובעודי מציץ פנימה ביקשתי לראות את התפריט. בואי ננסה מה יש להפסיד אני אומר לגברת והיא מסכימה איתי לשם שינוי. התיישבנו לשלוחן ומלצרית חביבה ניגשה ושניה אחרי אני שואל: מה הכי מיוחד?
יש מוסקה, ממולאים, קובות מכל מיני סוגים, סופריטו בשר ועוף.
התלבטות קלה לאחר הסבר קל והזמנו מנה סופריטו בשר, מנה של קובה סיסקה, ואם אפשר בצלחת אחת קטנה אורז שעועית לבנה ומעט במיה.
פתחנו במספר סלטים קטנים ופיתות ולאחר מספר כבוד הונחו לאחר כבוד המנות שביקשנו.
טעימה מכל דבר ומהגרון יצאו קולות שלא קשורים לאוכל.


השעועית שהייתה נימוחה ישבה על אורז לבן, ובצד במיה שבושלה בעגבניות, מנה של אושר.


הסופריטו הורכב ממספר נתחים של בשר שבושל מספר שעות עם תפוחי אדמה רכים.
המנה מאוד גדולה ונדיבה ובהחלט נותנת תמורה למחיר.


קובה סיסקה : זו מנת קובה שבתוכה מסתירה נתחי בשר שבושלו ונקצצו בדיוק כמו שקובה אמיתית צריכה להיות,
המעטפת מעט קשה, והרוטב חמצמץ  שבושל עם קישואים, די דומה לקובה חמוסטה המוכרת אך הטעמים שלה חזקים יותר והבשר הקצוץ עושה את ההבדל.
על כל האושר הזה ועוד בירה אחת שילמנו 140 ש"ח. בהתחשב בגודל המנות בהחלט יש תמורה למחיר.
המלצה: להגיע מוקדם כי בשעות הצהריים המאוחרות יש סיכוי שחלק מהמנות חוסלו ולא תקבלו אותם.

למחרת בדרכנו הביתה לקחנו קובה סלק שהייתה מעולה ומנה של מוסקה שמעט אכזבה ונתונה לשיפור לטעמי אבל כנראה שרף המוסקה אצלי גבוה כי אני מגיע מבית שהמוסקה היא סוג של מנת הדגל במטבח הבולגרי.

מורדוך: אגריפס 70 ירושלים.

מלון איביס ירושלים

בכל פעם כאשר אנחנו נוסעים לחו"ל ומחפשים בית מלון יש שני דברים עיקריים שמעניינים אותנו, מיקום וחדר נקי כי בכל מקרה רוב שעות היום אנחנו מטיילים ורק בערב נהנים מהחדר ולאחר יום טיולים כל מה שאנחנו רוצים זה חדר נעים נקי ומקלחת טובה ומפנקת. וזה בדיוק מה שנותן מלון איביס שנפתח לפני מספר חודשים בירושלים.
חיפוש קצר ברשת ומתברר לי כי לרשת יש מאות בתי מלון ברחבי העולם ובעיקר באירופה.
גילו נאות: הייתי אורח של המלון.
לאחר דין ודברים עם הגברת בחרנו להגיע ביום חמישי על מנת להנות מהאווירה בעיר בכלל ובשוק מחנה יהודה הנמצא במרחק הליכה קצר מהמלון. אז ארזנו טרולי קטן, השארנו הוראות הפעלה לשני המתבגרים שבפעם הראשונה השארנו אותם לבד והטלנו עליהם את האחריות לקום למחרת בבוקר לבד, ועלינו בשעות הצהריים לירושלים.

לפני שהגענו למלון הסתובבנו בשוק, ושבענו מארוחת צהריים במסעדת מורדוך שעליה יגיע פוסט בנפרד.
לצערנו התברר שלמלון עדיין אין חנייה ולכן החננו את הרכב שתי דקות הליכה מהמלון ברחוב הנביאים תמורת 45 ש"ח ליממה. בחניונים אחרים באזור התברר שהמחיר לחנייה מצריך אותי למכור כליה.

מיקום: מיקום, מיקום מיקום......המלון ממוקם במרכז העיר מרחק נגיעה מרחוב יפו והרכבת הקלה עוברת שם ואפשר להשתמש בה בקלות למי שמתעצל ללכת ברגל. במרחק הליכה אפשר להגיע לשער יפו ומשם לכותל, למוזיאונים, שוק מחנה יהודה, כיכר המוזיקה, אזור המסעדות של נחלת שבעה, ועוד. בקיצור תשכחו מהרכב עד שאתם עוזבים את המלון.



המלון: המלון מעוצב בצורה חדשנית ומקורית בצבעים חמים של אדום אפור ובכל פינה הוקעה הרבה מחשבה על העיצוב.
הגברת שהיא מעצבת גרפית מאוד התלהבה ואמרה כי הם שמו לב לכל הפרטים הקטנים. פשוט תענוג לשבת בלובי הקטן או בחדר אוכל המקסים. לאחר יום טיולים מעייף זה בדיוק מה שהייתי רוצה לקבל כשחוזרים למלון.
במלון אין בריכה או סאונה אבל זה ממש לא מה שצריכים כשמגיעים לירושלים. רוצים לעשות כושר? שימו נעלי הליכה ותתחילו לחרוש ברגל את העיר מפני שהכל נגיש וקרוב.
כל יום בשעה 18:00 יש happy hour בצמוד לקבלה שם מוגשים נשנושים ומשקה של קוקטייל וודקה. מה שבטוח הערב יתחיל בחיוך גדול. בנוסף יש עמדה עם מחשבים לאורחים ורשת אלחוטית טובה ללא צורך בסיסמא. ומי שאוהב יכול לשכור אופניים מהמלון. עכשיו אפשר להודות בפה מלא: אם לא היינו שומעים עברית היינו בטוחים שאנו בחו"ל.

שולחן הקבלה מעוצב גם הוא כאשר מעל קיר דיגיטלי עם כל הפרטים.


החדר: החדר לא גדול אך כל פינה מנוצלת בו. החדר כמובן מעוצב בצורה מדהימה לטעמי והמקלחת מושקעת ונוחה.
המיטה מאוד נוחה ולא סתם. הרשת פיתחה מזרן שמשמש את הרשת כולה בעולם ואני יכול לומר בפה מלא שהרבה זמן לא נהנתי ככה ממיטה בבית מלון ,( תפסיקו לדמיין את מה שלא כתבתי) מאוד נוח ונעים.


אחד הדברים שמנחים את הרשת הוא שהאורח חייב להנות מהשינה בזמן החופשה שלו, וכמה שהם צודקים.

חדר אוכל: ירדנו בבוקר לחדר האוכל וגם שם הכל מעוצב בצורה מקסימה עם דגש על כל פרט ופרט. מתברר לי שיש גם מספר שולחנות ארוכים שמשמשים מספר אורחים וכל זאת על מנת ליצור אינטרקציה וחברות בין האורחים שמגיעים ממספר מקומות שונים בעולם. אז הנה רעיון מדליק שלא שייך רק למספר חומוסיות עם מספר קטן של שולחנות.



לשמחתי האוכל מוגש בשולחן לא גדול כמו בבתי מלון אחרים והמבחר לא ענק אך מאוד טעים ואיכותי. חביתות לא מכינים והנה יש לנו חדר אוכל שאין בו ריח של טיגון על הבוקר.
אז מה כן יש? ביצים קשות, שקשוקה חמה, גבינות רכות, גבינות קשות מאוד איכותיות, מאפים, לחמים טריים, ריבות, ירקות טריים, ופירות. וההפתעה הגיעה ממקום לא צפוי: בלט ביצים טרי ואיכותי שגרם לי להנות מכל ביס.
 מי צריך יותר מזה? רעבים לא תצאו מכאן, וכמובן מכונת אספרסו טובה.
האני המלצר המקסים שהוא בכלל חצי יווני התעקש שהשקשוקה תעשה סלפי.
לסיכום: המיקום משגע העיצוב שקיים אולי במלונות בוטיק ששם משלמים פי כמה, ארוחת בוקר מעולה, וכל מה שצריך זה לבוא עם מצב רוח טוב.
המגשים קטנים אך הצוות דואג ישר להביא חדש.

יום שבת, 25 בנובמבר 2017

ממולאים

לפני שבועיים ביקרתי בירושלים ומצאתי את עצמי במסעדת שמולה אוכל קובות וממולאים. הממולאים זרקו אותי לילדות מלאת חיים של כדורגל ואוכל של בית. יום חמישי ואמא מעל הסירים ואבא עוזר ועושה כל מה שהיא מבקשת. ערב אחד חזרתי מבילוי ואני בן 22 והאלכוהול זורם בגופי אני נכנס הביתה וריח של סירים מלאים באוכל מסובב את ראשי כאילו לא מספיק כל מה ששתיתי. השעה 3 לפנות בוקר והקיבה מתחילה לדרוש את שלה. בשקט בשקט אני נכנס למטבח פותח את הסיר ואני רואה לנגד עיניי סיר ובתוכו עלי גפן ממולאים וכולם באותו גודל ואותה צורה כאילו מכונה אוטומטית עשתה אותם. לקחתי את הסיר והתיישבתי מולו כאשר יד אחת מחזיקה את הראש והשנייה מתחילה לתפוס עלה גפן. עוד אחד ועוד אחד ולפתע אמא נכנסת למטבח ואומרת: אתה לא נורמלי, חצי סיר חיסלת ומה יהיה לארוחת שבת? סגרתי את הסיר נתתי לה נשיקת לילה טוב והלכתי לישון עם חיוך ענק. הטעמים בירושלים וזיכרונות של אוכל ילדות הביא אותי להכין שני סוגים של ממולאים. הראשון קישוא והשני עלי גפן. פעם ראשונה שאני מכין והיה כמובן חשש שלא יצליח אבל מכיוון שהפח יכול לספוג הכל. שורה תחתונה יצא מאוד טעים עם מקום קל לשיפור אבל חובה להדגיש שכל ההכנות דורשות הרבה סבלנות. נו כנראה שמצאתי תחליף לרטלין לחוסר הסבלנות שלי.

קישואים ממולאים

מצרכים:
12 קישואים קטנים
כוס אורז
חצי קילו בשר טחון
חצי צרור פטרוזיליה
חצי צרור כוסברה
5 שיני שום כתוש
כפית בהרט
כפית פלפל שחור
כפית מלח
כפית פפריקה מתוקה

לרוטב:
בצל כצוץ
רכז עגבניות
עגבנייה אחת חתוכה דק
חצי כפית כורכום
רבע כפית סוכר
כפית פלפל וכפית מלח




לעבודה:
לאט ובזהירות מרוקנים את הקישואים לאחר שקילפנו אותם ומכניסים לקערת מים קרים.
מטגנים את הבשר עם כל התבלינים והירק עד שהבשר משנה את הצבע שלו ומשתדלים שלא ישארו גושים.
מכבים את האש ומוסיפים כוס אורז ששטפנו לפני כן.
נותנים לבשר להתקרר ומתחילים למלא  את הקישואים.
בסיר רחב מטגנים את הבצל וכאשר הוא שקוף מוסיפים את כל מרכיבי הרוטב מעט מים ונותנים לכל העסק להתאחד.
מוסיפים את הקישואים הממולאים לסיר ועוד שתי כוסות מים ומביאים לרתיחה. לאחר מכן מורידים את האש וממשיכים לבשל עוד חצי שעה כאשר הסיר סגור.
בתיאבון.



עלי גפן ממולאים

מצרכים:
עלי גפן טריים או קנויים בסופר בצנצנת.
במידה והעלים טריים מכניסים למים חמים למשך 20 דקות על מנת לרכך אותם. המידה וקונים בצנצנת מוציאים ושוטפים היטב.


בקערה מערבבים שתי כוסות אורז, עגבנייה חתוכה דק ללא קליפה, כפית מלח, כפית פלפל, וכף מטבוחה ביתית חריפה.
מתחילים לגלגל את האורז בתוך עלי הגפן. מסדרים אותם בסיר ומוסיפים שתי כוסות מים על כל כוס אורז ועוד חצי כוס.
מיץ משני לימונים ושמים צלחת מעל עלי הגפן וסוגרים במכסה את הסיר. מסיאים לרתיחה ולאחר מכן מורידים לאש קטנה וממשיכים לבשל לעוד 15 דקות. אני מאוד אוהב לאכול את זה קר עם עוד טיפת מיץ לימון מלמעלה.

יום שלישי, 14 בנובמבר 2017

לוטיניצה - המטבוחה של הבולגרים

כאתמול בערב פרסמתי תמונה וסטטוס של מעדן בולגרי בשם: מסאפן.  כל כך הרבה תגובות שחיממו לי את הלב העלו בי פרץ של נוסטלגיה ונזכרתי במעדן בולגרי נוסף שגדלתי עליו: סלט לוטיניצה.
זהו ממרח -סלט בולגרי שליווה אותי כל הילדות והיה מככב בכל מנה. אז החלטתי לעשות היום את הסלט הזה היום ולשתף את קהל העוקבים שלי. בסופו של דבר הבנתי שזה יכול להיות כרוטב של רביולי משובח או בממרח ליד כל נתח בשר משובח. נכון צריך סבלנות אבל התוצאה שווה ביותר.

מצרכים:

שני קילו פלפל אדום
שתי עגבניות
חמש שיני שום
פלפל חריף - כל אחד וטעמו הוא, אני השתמשתי בפלפל חריף אחד
כפית מלח



לעבודה:
מכניסים את הפלפל האדום לתנור ולאחר שהוא מוכן מכניסים לסיר סגור ומקלפים מהקליפה.
שמים את הפלפלים במסננת ולמקרר מתחת לסיר על מנת שיגיר את כל הנוזלים.
את העגבניות חורצים שמים במים חמים מקלפים מהקליפה.
מכניסים לבלנדר את כל המרכיבים ולאחר מכן שמים בסיר על אש קטנה עד שכל הנוזלים מתאדים.
חובה לערבב מידי פעם על מנת שלא ישרף בתחתית.
נותנים לממרח להתקרר וזה מוכן לאכילה.

יום שבת, 11 בנובמבר 2017

שמולה

יום שישי הביא אותי ואת הגברת לסידורים בירושלים, ולאחר מכן מצאנו את עצמנו די רעבים ומתלבטים היכן לאכול.
טלפון קצר לידידי הבלוגר אלירם מוכתר שדי יודע היכן כדאי לאכול בירושלים וללא היסוס הוא אומר: רק לשמולה !!!
שמולה? כן כן עונה בלי היסוס. וכך לאחר חיפוש די קצר אחרי חנייה התחלנו ללכת במעלה רחוב אגריפס. ריחות של שבת באוויר וכולם עם שקיות לקראת שבת ובכל מקום נמכרות חלות טריות ובראשי חולפת המחשבה שכנראה שירושלים היא מרכז החלות העולמית ביחד עם בני ברק. לאחר הליכה קצרה הגענו לרחוב אגריפס 34 שנמצא 3 דקות הליכה ממרכז שוק מחנה יהודה. התיישבנו לנו והתחלנו להנות מהריחות שעולים מהסירים שיושבים על פתיליות.





פה זה הגשה עצמית אני שומע מכיוון הדלפק. מה תאכלו ? מה יש שאלתי? כל מה שבתפריט, ותזדרז בבקשה. התייעצות קצרה עם הגברת ולקחנו צלחת עם מספר ממולאים, קובה חמוסטה, וקובה דלעת. התחלנו לנגוס מהממולאים שהיו חמצמצים וטעימים להפליא, ואני מבין את ההתלהבות של אלירם מהמקום. עברנו לקובות וחלקנו את שתי הצלחות. אין מילים לתאר את הטעם.

המעטפת של הקובה הייתה רכה ונימוחה בפה והבשר היה טעים ללא טיפת שומן או גוש של בשר כפי שקרה לי במקומות אחרים.מצד אחד מתיקות של קובה דלעת ומצד שני קובה חמצמצה מעלי מנגולד והרבה לימון.


זה הרגע שאני מצטער שאני מלא ולא טעמתי מהמוסקה שלהם או מהסופריטו. הנה עוד סיבה טובה לחזור לשם.
נו אז כשמתלהבים לוקחים עוד טעימה ולקחנו עוד מנה של צלחת ממולאים, קובה מטוגנת עם טחינה ובקבוק מים.
על כל העונג הזה שילמנו 137 שקל.

לאחר מכן עברנו דרך השוק וראינו עוד מסעדות באותו סגנון אך עם יחסי ציבור טובים, ואני יכול לומר בלב שלם ששמולה זו מסעדה שלא נופלת משום מסעדה באותו סגנון בירושלים, ועזבו אתכם מיחסי ציבור.

שמולה: רחוב אגריפס 34 ירושלים.

יום שבת, 4 בנובמבר 2017

מאיר השמן

לפני מספר ימים באחת משיחות הטלפון עם השף איל לביא הוא מספר לי שהוא מעביר סדנת בישול אצל מאיר השמן בבת ים ומבקש ממני לבוא לצלם לעזור לו מעט ולכתוב פוסט. מאיר השמן? שמעתי כבר את השם בעבר אבל לא ידעתי באמת במה מדובר. תבוא ותראה הוא ענה לי בנחרצות. הגעתי לבת ים ביום שישי לכתובת שאיל נתן לי, והגעתי סקרן למקום.


באולם לא גדול במיוחד עם מספר שולחנות ומטבח מקסים מצאתי מספר לא מבוטל של אנשים שהגיעו לסדנת אוכל שהעביר השף איל לביא בהתנדבות תמורת 200 שקלים לאדם. לאחר שהגעתי למקום התברר לי גודל הנתינה של מאיר שכולם קוראים לו: מאיר השמן. האיש המקסים הזה מכין כריכים ל 800 ילדים חסרי יכולת כל בוקר ובצהריים הוא שולח 120 חמגשיות עם אוכל חם. אין אפשרות להישאר אדיש לנוכח גודל הנתינה של האיש הזה.
וביום הזה שהגעתי כל הנוכחים חגגו 15 שנות פעילות של מאיר.


מאיר שבעברו היה איש נדל"ן ועבר אירוע מוחי החליט לאחר השיקום שהוא תורם לקהילה. בתחילת דרכו הוא התנדב בבית השאנטי ושם הוא נחשף לגודל המצוקה שיש בקהילה ולאחר מספר חודשים הקים מטבח משלו בעיר בת ים והתחיל לחלק ארוחות לילדים שמגיעים מבתים במצב כלכי די קשה. בהתחלה היו עשרה ילדים ומהר מאוד עשרים ילדים וככל שהשמועה םשטה בעיר הגיעו עוד ועוד ילדים רעבים לאכול אצלו. מאיר שלא נתמך על ידי גוף ממשלתי או עירוני אוסף תרומות מאנשים ומפעלים שמספקים מזון וכך הוא מצליח להאכיל כל יום הרבה מאוד ילדים.
בסוף היום כל כך שהתרשמתי ממפעל חייו שפשוט אני לא מבין איך אדם כזה לא מדליק משואה ביום העצמאות.
האיש המקסים הזה לא מחפש לעצמו רווחה כלכלית או פרסום כלשהו, כל מה שמעניין אותו זה להאכיל ילדים רעבים.
אם נלך אחורה נראה שהרבה מאוד ילדים רעבים שאכלו אצלו התגייסו לצבא והפכו לאזרחים טובים במדינה.
נו ולאחר כל זאת אם איל לביא מבקש ממני לבוא שאני אגיד לא? כן רוב הדברים שאנו עושים בחיים זה למען עצמנו אבל כשיש לנו מספיק אז למה לא לתרום כל אחד לפי היכולת שלו?
כנאמר: שתמיד נהייה בצד הנותן.........ואם אתם קוראים שורות אלו ואתם שומעים על סדנת שף שנערכת במקום תרשמו ותגיעו כי מעבר הארוחה הטעימה של טובי השפים שנערכים במקום זו מצווה לתרום למפעל חייו של מאיר השמן.

השף איל לביא הביא מספר מנות מדהימות וביד אומן בישל לנו מספר מנות מדהימות.
על הקינוח הייתה ממנוה רות אוליבר האישה והאגדה וכל מילה מיותרת....אני מאוהב בה.

קוביית סלק ובתוכה טרטר סלמון.......

תמר ממולא ב......עגל ועשבי טיבול עשוי על הגריל, בליווי סלט בורגול.
מנה מטורפת.

מכירים ביסטיל? יופי לכם...איל עשה מנה דומה רק עם דג.
פירה עם דג שבושל בשמן זית ושום וכל שאת הפך לקציצה שטוגנה בשמן וישבה על ג'וליינים של מלפפונים ולבנה מתובלת. השף איל לביא מפתיע כל פעם מחדש.

והנה מגיע הקינוח המטורף של רות אוליבר.
גלילת בצק סיגר במילוי גבינה ודובדבנים ברוטב דובדבנים מצומצם עם סוכר ועוגת שוקולד.


וכמובן קרדיט ענק לסו שף חן שבשקט בשקט עשה עבודת קודש, יבוא יום ותשמעו עליו בגדול.







יום שישי, 3 בנובמבר 2017

גוצ'ה דיינר

לפני מספר ימים הגברת חגגה יום הולדת ולשם כך הייתי צריך למצוא מקום שיש בו תפריט שיענה על הדרישות של שני המתבגרים שלי ובעיקר שלה. סבב טלפונים קצר והשף אלון גונן המליץ על גוצ'ה דיינר ברחוב אבן גבירול.
דיינר שאלתי? לך ולא תצטער אמר נחרצות.
הזמנתי מקום מראש, וביום המיועד הגענו למקום. לא אסתיר שחשש גדול היה בליבי. איך חוגגים בדיינר אמריקאי יום הולדת?


הגענו למקום שמורכב מחלל גדול ומוסיקה נעימה ברקע. המקום החזיר אותי מספר שנים אחורה עת ביקרתי בניו יורק ושם אהבתי לשבת במקומות כאלו. ניגש אלינו מלצר חביב עם בקבוק יין שהתברר כטעים ביותר ואני אומר שלא הזמנו יין עדיין. נכון הוא אומר אבל ביקשו ממני להגיש לכם את היין. מתברר שהשף אלון גונן היה במקום והשאיר לנו יין לכבוד האירוע. ואם אלון גונן משאיר יין טוב הוא יודע מה שהוא עושה, הרי לא סתם הוא אחד מכתבי היין הנחשבים בארץ.



את הערב פתחנו בשתי מנות מהים הכוללות שרימפס מטוגן וקלאמרי עם צ'יפס. שתי המנות היו פריכות והילדים מאוד אהבו.  הזמנו גם את לחם הבית שממולא בשום ובזיליקום, נכון שלחם ממלא את הקיבה אך הוא היה חם פריך וטעים, לכו על זה.



לא הספקנו להגיע לחצי הדרך ולשולחן הגיע קרפצ'יו דק ועסיסי בתיבול עדין שלא משתלט על טעמו של הבשר.
מזגנו עוד כוס יין והתחיל שלב הברכות שהיה מרגש.


למנות עיקריות הילדים הלכו על המבורגר. הגדול לקח עם גבינה והקטן לקח עם גבינה, נקניקייה, וביצת עין........
ההמבורגר היה טעים ביותר ולמזלי הסכימו שאני יטעם על מנת שאני יתרשם מהמנה.
הגברת לקחת סטייק אנטריקוט שהיה עסיסי ועשוי במידה שביקשנו. הסטייק היה עסיסי ועשוי בדיוק כמו שאני אוהב, מעט יותר מעל מדיום.

אני לקחתי פילה בקר ברוטב יין אדום במידת עשייה רייר. המנה הייתה טובה אך בגודל של הפילה הייתי שמח יותר עם היו מחלקים את המנה לארבעה מדליונים של פילה.


לקינוח הזמנו וופל בלגי עם גלידה מעל ולכבוד המסיבה הביאו לנו פופקורן מלוח עם גליה מתוקה שהשילוב ביניהם נשמע מוזר אך טעים מאוד....הילדים לא הפסיקו להתלהב מהטעם.
על כל הארוחה שילמנו 492 ש"ח כולל מים ושתיה קלה לשני המתבגרים. ללא ספק מחיר הוגן ביותר לארוחה כזו.

שורה תחתונה: המקום נעים לישיבה עם מוסיקה טובה והתפריט מספיק גדול על מנת לרצות את רוב הלקוחות.
זה המקום להודות לשף איתן שדאג ובא לבדוק שהכל בסדר איתנו.
האמת שלא צריך סיבה לחגוג על מנת להגיע למקום.

גוצ'ה דיינר: אבן גבירול 14 תל אביב.

יום שבת, 21 באוקטובר 2017

גרבלקס

לפני מספר שבועות בעודי משוטט אחר מתכון מסוים קפץ לי לעין מתכון של גרבלקס. עיון במתכונים ואני מבין שזה מתכון עתיק יומין שמגיע מסקנדינביה שבא לשמור על הדג לאורך ימים. מתכון זה זכור לי לטובה לאחר שהזמנתי אותו באיזה מקום בעודי נהנה מבירה צוננת, וכך שמח וטוב לבב נסעתי לשוק לקנות את המצרכים.
המתכון עצמו מאוד קל ויש כמה ורסיות להכנתו ואני בחרתי את מה שנראה לי הכי קל לפעם הראשונה. בכל זאת אני טבח חובב עדיין.
שורה תחתונה יצא מאוד טעים וכל מה שצריך זה סבלנות כי מרגע הכנתו ועד שאוכלים צריך לפחות יומיים ולסבלניים יותר אפשר גם אחרי שלושה ימים.



המרכיבים:

נתח סלמון טרי במשקל 500 גרם
שתי כוסות מלח גס איכותי
כוס סוכר
צרור שמיר קצוץ



לעבודה:
מערבבים בקערה את המלח הסוכר והשמיר. מניחים את נתח הדג על ניילון נצמד לאחר ששטפנו אותו וניגבנו היטב.
מצפים את כל הנתח בעיסה שהכנו וסוגרים היטב בניילון נצמד. מניחים בקופסה ומעל מניחים משהו כבד, אני השתמשתי בשתי פחיות שימורים. מכניסים למקרר למשך 24 שעות (אפשר גם ל 48 שעות). מוציאים מהמקרר ומנקים את הדג מהמלח הסוכר והשמיר ושוטפים במים קרים ומנגבים היטב. שיו לב לכמות הנוזלים שיצאה מהדג.....מכניסים חזרה למקרר לעוד 24 שעות והעסק מוכן.
יש כאלו שמכינים רוטב טוב ומוזגים מעל אני באופן אישי לקחתי לחם טוב מרחתי בשכבה הגונה של גבינת שמנת ומעל הנחתי מספר פרוסות דקות מהגרבלקס. הנתח יכול להחזיק מעמד ארבעה עד חמישה ימים אבל קחו בחשבון שזה יתחסל הרבה לפני.

יום שבת, 14 באוקטובר 2017

סביצ'ה סלמון

עידן הווטסאפ והפייסבוק הביא אותנו מספר חברים מהצבא להיפגש ולעלות זיכרונות. אז עשינו לעצמנו נוהג ומידי 4 חודשים אנו נפגשים לאכול כמה דברים טובים לשתות אלכוהול משובח וזה נראה כמו מפגש של חברה מהפלמ"ח שראיתי בטלויזיה כשהייתי ילד. בכל מפגש אני משתדל להכין לפחות משהו אחד חדש מעבר למנגל שהם לא מוותרים עליו.
כמה ימים לפני אני שובר את הראש מה להכין וכשאין רעיון אני מתקשר לידידי השף איל לביא ומתחיל לחפור לו.
מה אתה אומר שאכין סביצ'ה הפעם? קלי קלות הוא עונה ואני מתחיל להזיע. את המנה הזו הכנתי מספר פעמים כשהייתי צמוד לשף איל לביא אך אף פעם לא הכנתי לבד. לא שזו מנה מסובכת אבל היא צריכה להיות מדויקת בטעמים שלה וצריך להיזהר שטעם אחד מהמרכיבים לא ישתלט על שאר המרכיבים. שורה תחתונה המנה יצאה מאוד טעימה. כאשר אני מכין משהו אני אוהב שמישהו טועם ולאחר מכן מספר מה את דעתו. בועז טעם ואמר שחסר מעט מלח ועוד קצת לימון ויוסי ישר אומר: מה אתה נותן לו לטעום מה הוא מבין בזה? לז'ה אמר שזה הסביצ'ה הכי טוב שהוא אכל עד היום.....מה הפלא אומר קובי, פעם ראשונה שהוא אוכל סביצ'ה. כמו שאתם מבינים למעלה מ 30 שנה עברו אבל לעקוץ אחד את השני לא שכחנו. ולאחר מספר ימים הכנתי בבית וההצלחה חזרה על עצמה. אם הילדים התלהבו ואהבו כל מה שנשאר לי לראות את האושר על הפנים שלהם ולחשוב כבר על המנה הבאה.......נראה לי שגרבלקס יהיה הכיוון הנכון.
צריך לזכור שאת הכמויות שאני כותב אפשר להגדיל או להקטין אבל כל הסוד הוא שהיחס בין הירקות לבין הדג הוא אחד לאחד. 300 גרם דג שווה 330 גרם ירקות. את החריף לא הוספתי למנה של הילדים.
שחקו עם זה כל אחד והטעם שלו, לא נראה לי שבמנה זו יש נכון או לא נכון.
שנתחיל?



מרכיבים :
300 גרם דג סלמון
שומר
צנוניות
כוסברה
בצל ירוק
אבוקדו
סלק - לא לבשל לקצוץ אותו חי
פלפל חריף ירוק או אדום - הכמות לפי הטעם
ג'נג'ר כבוש - קונים בסופר
בוטנים מטוגנים - יש בכל סופר
כפית שמן שומשום
שתי כפות סויה
מיץ מחצי לימון

לעבודה:
קוצצים כמה שיותר דק את כל מרכיבי הירקות.
קוצצים את הסלמון ומוסיפים.
מעל הסלמון מוזגים את שמן השומשום סויה ומיץ לימון.
מוסיפים חופן בוטנים
מערבבים הכל בעדינות טועמים ומתקנים תיבול.

יום חמישי, 5 באוקטובר 2017

מתכונים לארוחת חג

ראש השנה מאחורינו וזה הזמן לפרסם שלושה מתכונים שכיכבו בארוחת החג. לצערי לא הצלחתי לצלם יותר מידי בכל זאת לא מדובר בסופרמן......להכין להגיש לצלם, יש גבול גם ליכולות שלי בעיקר שמדובר בערב חג והאורחים הגיעו רעבים.
השתדלתי לעלות מתכונים קלים להכנה שדורשים מעט הכנה אך קלים להכנה.

עוף בסילאן
המרכיבים :

5 פולקה עוף
5 שוקיים
בצל אחד חתוך לפרוסות
חצי כוס סילאן
חצי כוס סויה
שלוש כפות שמן זית
5 שיני שום כתוש
חצי כוס צ'ילי מתוק
כפית פלפל שחור

לעבודה : מערבבים את כל המשרה ויוצקים מעל העוף, מערבבים בידיים ומכניסים לכל הלילה למקרר.
למחרת מוציאים מהמקרר למשך שעה ומכניסים לתנור חם 180 מעלות למשך שלשו וחצי שעות.
כל העסק חייב להיות בסיר שטוח סגור.
כן אני יודע שזה נשמע הרבה זמן אך התוצאה משגעת.
רצוי להכין חלה טרייה בשביל הרוטב.


המתכון הבא יותר קל מקל וזו תוספת מעולה לכל מנה עיקרית ובעיקר דלת קלוריות.

שעועית ירוקה

חבילה של שעועית ירוקה קפואה
בצל חתוך
שתי שיני שום מלח פלפל
חצי צרור כוסברה
( עגבנייה חתוכה לקוביות כאופציה נוספת)

לעסק:
כף שמן זית למחבת עם בצל קצוץ ולאחר שהבצל שקוף מוסיפים שום כתוש.
לאחר שתי דקות מוסיפים את השעועית הירוקה ומנמיכים את להבת הגז ונותנים לכל הנוזלים להתאדות.
לאחר רבע שעה מוסיפים את הקוסברה פלפל ומלח ונותנים לעסק לעבוד עוד רבע שעה וזה מוכן.
אפשרות נוספת לחתוך עגבנייה לקוביות ולהוסיף למחבת.
למי שצמחוני מומלץ לאכול את המנה חמה עם יוגורט קר.........



עוף ממולא

מצרכים:
עוף שלם
כוס אורז
6 פטריות שמפיניון
בצל אחד קצוץ
חצי צרור שמיר
2 שיני שום כתוש
רבע כפית כמון
חצי כפית פלפל שחור חצי כפית מלח

למשרה:
3 כפות שמן זית
כף פפריקה מתוקה
צ'ילי מתוק חצי כוס
חצי כפית פלפל שחור

לעבודה:
מטגנים מעט את הבצל פטריות שום ושמיר. מוסיפים תבלינים ואת האורז ומבשלים עד שהאורז מוכן ונותנים להכל העסק להתקרר.
ממלאים את פנים העוף באורז ויוצקים מעל את כל מרכיבי המשרה. מכניסים לתנור חם למשך שעתיים ומידי פעם פותחים ויוצקים על העוף מהמשרה. הצבע והריח משגעים.



נתח סינטה בתנור

הזמנתי מהקצב נתח סינטה במשקל שני קילו והתקשרתי לשף איל לביא לקבל מתכון. בכל זאת פעם ראשונה שאני מכין ועוד בערב חג כך שניסיתי להיות זהיר ולא ליפול עם המנה.

מצרכים:
נתח במשקל שני קילו
שתי כפות חרדל דיג'ון חלק
שתי כפות חרדל דיג'ון עם גרגרים
4 ענ]י טימין רק העלים
שתי כפות שמן זית

לעבודה:
מערבבים את כל החומרים ומורחים היטב את הנתח מכל הכיוונים.
עוטפים בניילון נצמד ומכניסים ל 24 שעות למקרר.
למחרת מוציאים מהמקרר למשך שעה,  מחממים את התנור לחום הכי גבוהה שיש ומכניסים את הנתח למשך 15 דקות.
לאחר 15 דקות מורידים את החום בתנור ל 170 מעלות למשך 40 דקות.
מוציאים מהתנור ונותנים לנתח לנוח למשך 10 דקות לפחות, לא פורסים מיד כי כל הנוזלים יצאו והנתח יתייבש.
זהו עכשיו פורסים לפרוסות דקות ומגישים עם תפוחי אדמה אפויים.
מה שנשאר אם נשאר מכניסים למקרר ולמחרת עושים כריך בתוך לחמנייה טרייה עם עגבנייה מיונז ובצל סגול והרי לכם כריך רוסט בייף אמיתי.