יום שלישי, 13 בפברואר 2018

יקב היוצר



יקב היוצר הוא יקב בוטיק משפחתי שנוצר משיתוף פעולה בין משפחת שור, משפחת הייננים הוותיקה בארץ המייצרת יין החל משנת 1847, לבין פיליפ ליכטנשטין, יינן צרפתי מהמוערכים בארץ שעלה לישראל עם החלום לייצר יין איכותי. היקב מאמין שיין הוא יצירת אומנות והיינן הוא זה שיוצר אותה.
לצורך הקמת יקב היוצר, המשפחה נטעה כרמים בכל אזורי היין המובחרים בארץ החל מהגליל העליון בצפון ועד רמת הנגב בדרום מתוך הבנה כי בכל חלקה מתקיימים תנאי גידול עם מאפייני פרי שונים, המתאימים לסוגי יין מגוונים. כל כרמי היקב עומדים תחת פיקוח קפדני של צוות היקב בכדי לוודא תנאי גידול מיטביים לכל גפן וגפן. יינן היקב מקבל חירות יצירתית לשלב יינות הנוצרים מחלקות שונות, צפון ודרום, וזנים שונים לכדי יצירה אישית אמנותית המבטאת את החזון האישי שלו ללא מגבלות של מסורת והרגלי העבר.


בתכנון היין שם לעצמו ליכטנשטיין כמטרה לתת לטעם הפרי לשלוט בתמהיל הטעמים, על פני הדומיננטיות של טעמי העץ. יינות "היוצר" עברו תקופות התיישנות שונות בחביות עץ אלון, תוך בחירה ספציפית של סוג וגיל החביות בכדי לשמור את טעמי החבית, אך לא לאבד את ביטויו של כל זן.
היקב מייצר 350 -400 אלף בקבוקים בשנה כאשר חלק ניכר ממנו אפשר למצוא ברשתות השיווק במחירים שווים לכל נפש.

אודות היינן הראשי פיליפ ליכטנשטיין

אמן היין הצרפתי פיליפ ליכטנשטיין למד את סודות המסורת הצרפתית של ייצור היין באוניברסיטת מונפלייה, בית ספר לאגרונומים המתמחה בגידול גפנים, וצבר כ-20 שנות ניסיון באגרונומיה ובייצור יין. בתחילת דרכו עבד ביקב בדרום צרפת ושימש כיועץ הכורמים בקורסיקה. לאחר מכן,  עלה לארץ עם חלום של להביא את הניחוחות והעונג החושי מכרמי פרובנס להרי ירושלים. ליכטנשטיין נחשב ליוצר ומומחה בתחום היינות, וכמו כן השתתף כשופט בתחרויות רבות בישראל ובאירופה.
ליכטנשטיין שותף פעיל בטיפוח יקב היוצר יקב פרימיום איכותי ויצירתי. במסגרת התהליך מעורב ליכטנשטיין בטיפול בכרמים, כדי להבטיח התאמה של הזנים לתנאים הארץ-ישראלים ויצירת סדרות יוקרתיות המבוססות על זנים ים תיכוניים ייחודיים אשר זכו בפרסים בארץ ובעולם.


את הטעימות היקב ערך במסעדת דקא שאירחה אותנו והגישה לנו מנות טפאסים כמנות פתיחה ולאחר מכן למנה עיקרית דג צרוב על פטוצ'יני.



סדרת בראשית - הזנים השונים נוצרו מכרמים רעננים מצפון הארץ ועד דרומה. תחילתה של יצירת בראשית נעוצה באופן גידולם הייחודי של הכרמים המספק ליינן את חומרי הגלם הראויים ביותר.
סדרת VIRTUOSO - הסדרה הקלאסית המבוססת על שלושה זנים אדומים מובילים: קברנה סוביניון, מרלו ושיראז. ויין אחד לבן – הגוורצטרמינר. היינות מתיישנים במשך תשעה חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.


הגוורצטרמינר - היה טעים מאוד בעל ריח עז של פירות ומתאים מאוד לארוחת גבינות או דגים.

יין נוסף שטעמנו וכיכב אצל הנשים הוא המוסקיטו. יין מאוד מתוק שיכול לשמש כיין קינוח אך לי באופן אישי הוא היה מתוק מידי.

סביניון בלאן - מזכיר תפוח ירוק גם בצבעו, מומלץ להגיש אותו קר ולטעמי יין שמאוד יצאים למנת סביצ'ה.

סדרת SPECIAL EDITION - סדרת הפרימיום של יקב היוצר, מבוססת על שלושה זנים אדומים מובילים: קברנה, שיראז ומרלו ועל שני יינות לבנים – שרדונה ורוזה. היינות מתיישנים במשך 9 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.
סדרת Lyrica – הסדרה הים תיכונית עטורת הפרסים, יינות הסדרה נוצרו ממבחר זני ענבים שמוצאם באגן הים התיכון ומתאימים מאד לאקלים הישראלי בהם: מורבד, סירה, ארגמן, ארמוני, GSM. הענבים מגיעים מכרמים באזור הכרמל וסביבת הר תבור שבגליל העליון. היינות מתיישנים במשך 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.
לשיראז לא התחברתי כל כך. אין לו גוף ומשהו היה חסר לי ביין.
השרדונה היה טעים אך הוא מחוויר לעומת הגווץ שטעמנו.

סדרת Auteur – סדרת יינות עטורת פרסים, יצירה אישית ייחודית של יינן היקב, פיליפ ליכטנשטיין. היין מהווה תוצר של בחירותיו של היינן, ללא מגבלות של אזורי גידול, זני ענבים וטיפול בכרם, ולפיכך מהווה ביטוי אישי שלו. שם הסדרה AUTEUR –  (יוצר בצרפתית) , מבטא קשר מיוחד זה בין היינן היוצר לבין היין. היינות מתיישנים במשך 24-26 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.


היין שכיכב מבחינתי היה הקברנה סוביניון שהתיישן 24 חודשים והיה בעל חמיצות טעימה, בצבע ארגמן כהה, טעמים של אדמה ופלפל חריף. בעוד שנתיים לפחות הוא יהיה הרבה יותר משובח.


יום שבת, 3 בפברואר 2018

טבחה בסלק

יש תבשילים מסוימים שלאחר הפעם הראשונה שאוכלים אותם הם נצרבים בזיכרון לתמיד ובכל הזדמנות אני שמח לאכול אותם ולא משנה אם זה קיץ או חורף, אך מאכל זה הוא חורפי לכל עניין ודבר. אז כמו שנאמר בפתיחה טבחה בסלק זה אחד מהם וכמובן שלאחר שאכלתי מנה זו אצל הדודה של הגברת הייתי חייב לנסות. שורה תחתונה: זה לא כל כך מסובך כמו שחשבתי בהתחלה ויש דרכים מסוימות לקצר את התהליך כמו האפשרות לקנות כבר את עלי הסלק לאחר טיגון במעדניות ואני רכשתי אצל סלטי בוארון בכפר סבא.



מצרכים :

2 גבעולי פרסה חתוכים ושטופים היטב

חצי קילו שעועית לבנה מושרת במים לילה לפני

5 תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לחצי

5 שיני שום

800 גרם בשר כתף

כפית פלפצ'ומה ולמי שאין 2 כפיות פפריקה חריפה יעשו את העבודה

כף רסק עגבניות

2 כפות אבקת מרק עוף

חצי כפית בהרט

חצי צרור כוסברה

4 כפות סלק מטוגן

2 כפיות מלח

את שלב הבישול קיצרתי על ידי הכנה של כל התבשיל בסיר לחץ למשך 50 דקות ולאחר טעימה ותיקון של התיבול הכנסתי לתנור בסיר מתאים למשך שעה בחום של 120 מעלות.



לעבודה:

מטגנים את הפרסה בשתי כפות שמן ולאחר מספר דקות מוסיפים את רסק עגבניות וכפית פלפצ'ומה, וכל זה למשך 10 דקות על אש נמוכה. מוסיפים את השעועית, בשר, תפוחי אדמה, כוסברה, עלי סלק, מרק עוף, ותבלינים.
ממלאים מים עד גובה המרכיבים, מבשלים בסיר לחץ 50 דקות או בסיר רגיל לאחר שהכל רתח למשך 3 שעות על אש קטנה. אפשר גם למשך שעתיים בסיר רגיל על הגז ולאחר מכן לתנור לעוד שעתיים.
בתיאבון.

יום שבת, 27 בינואר 2018

מפגש אלדייעה - מנה של אושר

שבת בצהריים באזור השרון שעה פנויה עם הגברת ואני כמו כלב גישוש שמרים את האף ומחפש את דרכו כך אני מפשפש במעמקי הזיכרון ומחפש מה לעשות. חולפות מספר שניות ואני מזדקף ומדמיין את האוזניים של הכלב ואומר נחרצות לגברת: יאללה ליוסוף לג'לגוליה, הרבה זמן לא היינו שם, ובלי להמתין לתשובה אני מתחיל לנהוג לשם.
ליוסוף יש קצביה מדוגמת אבל האיש לא יודע לנוח. משהו לא מוצא חן בעיניו והאיש ישר משנה, וכך הגענו לקצביה שעוברת שיפוץ כליי וכדברי המלומדים: המקום עובר מתיחת פנים.
החתן שלו מקבל אותנו בחיוך ענק ולפני שהספקתי לומר שלום ככוס קפה חזק הוגש לנו. כמה דקות עוברות ויוסוף מגיע למקום ומקבל אותנו בחיבוק ענק. בלי להמתין יותר מידי הוא מתעקש שנלך למסעדה שהוא פתח מול הקצביה.
המסעדה מעוצבת בטוב טעם והמקום אחרי חצי יום עבודה מצוחצח ומבריק. בוטרינות סלטים טריים, ופס הגשה של מאכלים ביתיים והריח מעיר כל בלוטת ריח. יאללה שבו תטעמו משהו......
יש בשרים על האש אבל יש תבשילים של השף. מי השף? גיסתי הוא עונה בחיוך ובגאווה.
בסופו של דבר ולפני שנגיע למנות מדובר באשה ששולטת במטבח הערבי ביד של אומן.
אז מה יש במסעדה? כל יום יש מרק חם שנעשה במקום, בשרים מכל הסוגים על האש, שווארמה טעימה שהילדים אכלו ומאוד נהנו, סלטים טריים וכמובן התבשילים המשגעים, הצטערתי שלא הגעתי רעב יותר.
חלק מהתמונות יצאו לא מי יודע מה מכיוון שמיהרתי ומכיוון שאוכל חום לא יוצא טוב אבל מה שקובע זה הטעם של האוכל. זו בהחלט ארוחה שהיא חוויה מסוג אחר.


התחלנו בקובות חמות שאותן טבלתי איך לא בטחינה. חייב ללמוד ממנה איך היא מצליחה להכין את הדבר המשגע הזה.


קציצות ברוטב עגבניות שדורשות פיתה חמה ליד.


כמובן שלא ויתרתי על טעימה מהחומוס ופרחי כרובית שלהם, הפעם לא הספקתי לצלם את החומוס, לפרחי הכרובית שלום.


ויוסוף כמו יוסוף אומר למלצר להביא עוד משהו למרות שפה אמרנו מספיק כי הגענו לביקור נימוסים, והבחור שומע רק את מה שהוא רוצה לשמוע מבקש שנשב עוד מספר דקות. ואז מגיע המלצר עם צלחת מקלובה. וואי כמה זה טעים ואני מדמיין את עצמי בקורס בישול במטבח שלו.


מגש נוסף עם שייטל ממולא נחת על שולחננו ופה הבנו מהי מנה של אושר. הבשר נימוך והמילוי טעים.


מספיק אמרתי.....כן בטח מספיק אבל רק אחרי שתטעם את המסחאן שלנו. בחייאת רחמים אני מבקש והבחור חותך לי חתיכת מסחאן שזו פיתה ממולאת בעוף בצל הרבה תבלינים בעיקר סומק.
החליט לשגע אותי יוסוף.........כל מנה יותר טעימה מהאחרת בלי לפגוע המנה הקודמת.


יש במקום גם כבש ממולא שימתין לי בביקור הבא, ואחרי שאני יסיים חדר כושר.

לסיכום: המקום מאוד מיוחד עם תבשילים מעולים מבלי להעליב את הבשרים שממתינים לעלות על האש שם.

https://www.eldaia-restaurant.co.il/מפגש-אלדייעה-תפריט/



יום שישי, 26 בינואר 2018

פינת הבלקן

יום שישי אני מוצא את עצמי עם כמה שעות פנויות וחושב ביני לבין עצמי: מה עושים?
מה יותר טבעי מאשר להסתובב במקום הכי אהוב עלי......יפו. מחנה את הרכב באחד הרחובות ליד אצטדיון בלומפילד שעובר מתיחת פנים, ואני צועד לכיוון שדרות ירושלים. כמה קסם יש בשדרות ירושלים שאני כל כך אוהב. זיכרונות ילדות מציפים אותי וריחות מוכרים מכל עבר של מסעדות ומאפיות נישא באוויר. רעב או לא רעב תמיד בא לי לאכול משהו כשאני נמצא ביפו, ואת כל מה שיש אני רוצה לאכול. לאחר סיבוב קצר צעדתי לכיוון רחוב עולי ציון להגיד שלום בבורקס ליאון ולהנות מאספרסו קצר. בעוד אני חושב איזה בורקס לאכול אני מסתכל לצד השני והעין צדה את מסעדת פינת הבלקן שהרבה זמן לא ביקרתי בה. אז על בורקס אני לא יכול לוותר ולכן התפשרתי וארזתי כמה אצבעות פילו ממולאים בכל טוב.


חציתי את הכביש ואני נכנס למסעדה ובמטבח שלמה האבא וניסים הבן עמלים על תבשילים ביתיים. ניסים מגלגל קבב בולגרי ולפני שאני מתיישב הוא זורק כמה קציצות על הגריל. שנייה אני אומר אני רוצה לאכול מהתבשילים של אבא.


בסדר נגיש גם תבשילים אבל הקציצות ככה בלי פיתה לפתוח את התיאבון. כמה דקות לאחר מכן אני נועץ מזלג בקציצה עסיסית עוצם עיניים ומבקש בשקט: שאף אחד לא יפריע עכשיו, זה זמן של שקט והנאה.
ואז כמו מחשבת טלפתיה אמי מתקשרת אלי לשאול מה שלומי ואני מספר לה היכן אני.
להביא לך איזה תבשיל? והיא קורנת מאושר ומבקשת תבשיל ריאות ולשון עם תוספות של במיה, אורז ותרד, תפוחי אדמה מבושלים, וכמובן חצילים על האש.
יום לאחר מכן אני שואל אותה: נו אמא איך היה? משגע היא אומרת, כמה התגעגתי לטעם של האוכל שלהם, והיא למי שלא יודע מכירה את המסעדה הזו למעלה מחמישים שנה.

כמה עוצמה יש במשפט הזה, והחברה שם יודעים להשביע את האורחים שלהם.



כמה דקות עוברות ושלמה שואל מה מתאים לך? מעט מכל דבר על מנת שאני אהנה מכמה שיותר תבשילים.
ביד אומן האיש פותח סיר ומוסיף נוזלים, את הבמיה הוא בודק כמו שרופא בודק חולה, וערבוב קל לאורז עם תרד.
ואני מהופנט נכנס ומסתכל כיצד הוא מבשל ומספר כמה העבודה הזו קשה אך הוא מכור לזה ונהנה מכל רגע.
תחשוב פעמיים אם אתה פותח מקום שקשור לאוכל שלמה אומר, ואני מדמיין כבר את המקום שיהיה לי למרות הקושי.
עיון בתפריט ואני רואה שכל המנות העיקריות עולות 40 שקל לכל היותר וזה בהחלט מחיר סביר ביותר.
ואז אני מתחיל לטעום: במיה משגעת, אורז עם שעועית, תרד עם אורז, והחיוך לא נמחק מהפרצוף. כמה אושר יש באוכל שלהם, והזיכרונות מהמטבח של אמא שלי מציפים אותי.

להכין חציל כזה זו אומנות.


יש אפשרות גם למנה צמחונית. 


פינת הבלקן - רחוב עולי ציון 32 יפו
טלפון: 036819949


יום שבת, 20 בינואר 2018

סושי ze , זה סושי!!!

אין הורה שלא דואג לתזונת הילד שלו. וכמו כל ההורים כאשר הקטן היה בן 7 הגשנו לו אורז, דגים, ירקות והוא בשלו לא הסכים לאכול. יום אחד הלכנו למסעדת סושי והוא ביקש לנסות. הילד קיבל רול ובלי להמתין יותר מידי הספיג אותו בסויה והופ ישר לפה. אחרי מספר שניות של ספיגת טעמים בפה הוא הכריז: אני מת על סושי, אני רוצה כל יום סושי.
למחרת לא הסכים לאכול ירקות או אורז אבל הכריז שרק סושי הוא מוכן לאכול. כמה שניסיתי להסביר את מרכיבי הסושי הוא עשה עצמו מתעניין ואמר נחרצות: מה לא ברור את כל זה אני לא אוהב אבל סושי אני אוהב.
הגיע יום היום הולדת שלו והנער בן 14 וביקש לחגוג במסעדת......ניחשתם נכון: סושי.
נזכרתי שלפני זמן מה הזמינו אותי לסקר מסעדת סושי וזו הייתה הזדמנות נהדרת אך היה לי תנאי: מה שאני וזוגתי נזמין זה במסגרת ההזמנה מה שהמתבגרים יזמינו אני אשלם. הזמנתי שולחן לשעה 19:30 ליום שישי כי נראה לי שהמקום לא יהיה מלא ביום שישי וכך נוכל לחגוג. הגענו בשעה היעודה ואני מבין שהמסעדה מלאה בסועדים מה שבישר לי על רמת המקום.
המסעדה שוכנת במתחם בזל ונחשבת למסעדת סושי שכונתית. אני מאחל לכל שכונה מסעדה ברמה כזו. חומרי גלם טריים שלא משאירים ספק מדוע המסעדה הזו פתוחה משנת 2004 ועדיין מחזיקה מעמד עם אחות נוספת במתחם שרונה.
את המסעדה הקימו ענבר ואיב לאחר שהיו זמן מה ביפן ושם למדו לגלגל סושי ואת כל הידע הביאו למקום.
נכון שהעיצוב קליל בהתאם לאווירת השכונה אך אין פשרות בכל מה שנוגע לאוכל.
מכיוון שאין לי את האפשרות לקנות בית באזור אז אני מציע לבעלים לפתוח מסעדה כזו בשכונה שלי........


למנה ראשונה הזמנו מרק ראמן וחלקנו אותו זוגתי ואני, לטעמי זו מנה ענקית ומשביעה שגורמת להבין שיותר מזה לא צריך.
טעמים עזים של ציר בקר שישב שעות רבות על האש, נפלא.


מגורו סאקה - קוביות של סלמון, טונה ואבוקדו וכל העסק יושב על עלים ירוקים עם פטריות שיטקה שהגיע ברוטב פונזו הדרים. כל כך טעים ועדין. לחשתי לגברת שאני מקווה לאיזו מנה לא טובה על מנת להלל את המנה הזו יותר אבל זה לא קרה.


לחמניית באן עם דג מטוגן - פעם ראשונה שהקטן אוכל את זה והחיוך לא נמחק מפניו. ואז אני חוזר למשפט שאני אומר תמיד: כלבים וילדים לא משקרים.


רול חם בציפוי טמפורה - רול ובתוכו סלמון בטטה ובצל ירוק.
המתבגר השני הזמין את זה ולשאלתי איך? מצוין אמר נחרצות.


מנה נוספת שהגברת ואני הזמנו זו טונה אדומה צרובה על מצע עלים ירוקים ומוגשת עם רוטב פונזו הדרים שליטף באהבה את הדג. מנה שהזכירה לי מדוע אני כל כך אוהב טונה.

הקטן לקח למנה שנייה משולש סנדוויץ' חם בציפוי פנקו סלמון גבינה מותכת ובצל ירוק.
תנו לי להתרכז אמר הנער, ואנחנו מתמוגגים מנחת שהילד נהנה ביום ההולדת שלו.
לפני שהספקתי לצלם הילד התחיל לאכול ולכן אין תמונה.


החברה במטבח הגישו לנו קינוקו ולא הצטערנו. סלט אצות וואקמה דקות, מלפפונים, פטריות שיטאקה ושומשום.
הרעננות של המנה עם חומרי גלם טובים טריים גרמו לי לשנות כיוון במחשבה על מנה זו.


הגברת ואני הזמנו שני רולים: האחד רול סושי עטוף דף אורז המכיל בתוכו סלמון, גרידת לימון, אבוקדו מלפון ונענע.
הנה סושי לא שגרתי שכל המרכיבים יוצרים מנה מטורפת.
הרול השני היה מורכב מסלמון צרוב שהפך למנה המנצחת של הגברת.


החברה במטבח החליטו ושלחו לנו דים סאם במספר מילויים כמו ירקות, עוף, וחזה אווז.


קיבלנו קינוח שהיה מוכר לנו ממסעדה אחרת שהיינו בה שבוע לפני ואז הבנו שהם אותם בעלים.
המתבגרים נהנו בגדול.

zv סושי - אשתורי פרחי 14 תל אביב
טלפון: 1-700-708-989


http://www.zesushi.co.il/

יום שישי, 12 בינואר 2018

מסעדת וונג

לא הבנתי מה נפל עלי כשקיבלתי את ההחלטה להגיע לויאטנם עם כל המשפחה. לחות של מאה אחוז, העיניים שורפות מהזיעה שניגרת, ריחות ממש מוזרים וקבלת פנים די קרה בשדה התעופה. נראה לי שאנחנו הולכים לסבול שבוע אמרתי לעצמי אבל אנחנו כבר כאן וננסה להוציא את המיטב מהמקום. אז התחלנו לטייל בהנוי כשבקבוק מים צמוד אלינו ואנחנו מנסים להבין את תרבות המקום. למחרת לאחר שינה עמוקה קמנו בבוקר והכל נראה אחרת. התחלנו ללכת ברגל ולטייל בין ברחובות הסואנים וכולנו התפעלות מתרבות הנהיגה שם. אלפי כלי רכב בכל צומת ולחצות את הכביש נראה כמשימה בלתי אפשרית עד שמבינים שפשוט חוצים בלי להתעכב והנהג יתאים את עצמו להולכי הרגל, תשכחו מלהסתכל על טלפון נייד תוך כדי חציה. הבטן עושה את שלה והתחלנו לאכול במסעדות מקומיות ונחשפנו לתרבות של אוכל פשוט אך טעים בטירוף ובעיקר אני מדבר על מרק פו וספרינג רול. הסתיים לו שבוע של טיול קצר וכולנו יצאנו מאוהבים במדינה ובאוכל שיש למקום להציע.
חצי שנה לאחר הטיול ואנחנו מתגעגעים לאוכל ויאטנמי, וכאשר קיבלתי הזמנה לבוא ולטעום את המנות של מסעדת וונג לא יכולתי להגיד לא, וכך בערב נעים הגענו לשדרות רוטשילד בתל אביב למסעדה.
הסקרנות הייתה גדולה ופחדנו לא להתאכזב כי הרי תמיד בארץ מתאימים את המנות לטעם שלנו, ולנו יש זיכרונות נפלאים של אוכל ויאטנמי. 
נכנסנו למסעדה שמעוצבת בצורה מאוד פשוטה בדיוק כמו שמסעדה ויאטנמית נראית והמקום מלא סועדים והריחות של המנות כבר מעוררות בנו את בלוטות הטעם.
מלצרית חביבה בשם נועם ניגשה והחלה להסביר לנו על המנות ושהגענו כמה ימים לאחר שהתפריט הוחלף.
נועם שולטת בתפריט ויודעת כל מנה בעל פה ורואים שהיא מקצוענית שאוהבת את העבודה ואת המנות שיש במקום.
החלטנו ללכת על מספר מנות בגודל בינוני ושכל מנה נחלוק זוגתי ואני ביחד על מנת שנטעם כמה שיותר מנות.
כמה קסם יש באוכל ובמקום אני לא יכול לתאר במילים, כל מה שאני יכול לכתוב לכם שאם עדיין לא הייתם במסעדת וונג לא תצאו מאוכזבים, והטעמים יגרמו לכם לחלום על תרמיל על הגב ולטייל בשדות האורז של ויאטנם.
בסופה של הארוחה הבנו שחובה עליינו לחזור בשנית על מנת לנסות מספר מנות נוספות עקב העובדה שכל מנה טעימה מושקעת וגורמת לחזור בשנית, דבר שיקרה ללא ספק.
מה שמאפיין בעיקר את המטבח הויאטנמי זה שבכל מנה יש שפע של ירקות ועשבי תיבול.
מאוד הייתי רוצה לכתוב לכם על מנה שהיא לא מוצלחת, לא טובה, או כל דבר אחר לקוי אבל הפעם הגענו למקום שכל מנה טובה, טעימה, ולא סתם המקום חגג השבוע 5 שנים. ערב של אמצע השבוע והמסעדה מלאה, זה אומר משהו משהו על המקום.


Green Papaya Seafood Salad
שרימפס חלוט ואטריות ורמיצ'לי. מוגש עם נענע, כוסברה, בזיליקום תאילנדי ושבבי שאלוט מטוגנים, בצל סגול, נבטים וצ'ילי  ברוטב דגים, צדפות ושמן סומסום.
מנת פתיחה נהדרת. רעננה, חומרי גלם טריים שגרמו לנו לחייך להבין מההתחלה שזו הולכת להיות ארוחה טעימה.
כל ביס גורם לזוגתי ולי לחייך ולהנות מרוטב משגע שמלטף ברכות את כל מרכיבי המנה.





Vietnamese Egg-Roll
שרימפס ונתחי עוף עטופים בדף אורז ומטוגנים, בליווי לימון-שום-צ‘ילי-רוטב דגים ורוטב על בסיס בוטנים.
עוטפים חצי ספרינג רול בתוך עלה של חסה וטובלים בשני הרטבים, קודם רוטב דגים ולאחר מכן רוטב בוטנים עם עלה של נענע. התמוגגנו מהטעמים ונזכרנו בספרינג רול שאכלנו בסאפה אצל מאמא מיי.



Cay Chicken
נתחי פרגית עסיסיים צלויים על מצע אורז קראנצ'. מוגש עם רוטב יוגורט עשבי תיבול, בצל ירוק וצ'ילי מעל.
נועם המקסימה התעקשה שנטעם את המנה הזו והיא יודעת למה. 
לוקחים מהתחתית אורז קריספי עם כל שאר המרכיבים מעל מערבבים מעט ואוכלים. איזה שילוב מטורף של פרגית במנה זו. החברה יודעים את העבודה, ובגדול.



Cha Ca La Vong
פילה דג רך בתיבול כורכום טרי ויוגורט על מצע אטריות ורמיצ‘לי, עם רצועות גזר,מלפפון, נבטים, נענע, אייסברג, בצל סגול, בוטנים, כוסברה וצ‘ילי. בעיטור שמיר ובצל ירוק ברוטב לימון-שום-צ‘ילי-רוטב דגים.
פה הגענו לאחת ממנות הדגל מהמטבח הויאטנמי.  הם שמים בצלחת אחת את כל המרכיבים המסמלים את ויאטנם והכל הופך ביחד לחגיגה מטורפת. בביקורנו בהנוי שלחו אותנו למסעדה מקומית שיש בה מנה אחת בלבד וזו המנה. שם הטקס שונה לחלוטין: במרכז השולחן שמים מחבת על פלטת גז, ובמרכזה דג והמון המון ירק ושאר מרכיבי המנה בצלחות קטנות וכל אחד שם בצלחת שלו חלק מהמרכיבים. זו הייתה המסעדה הכי טובה שאכלנו שם ומנה זו עושה הרבה כבוד למנה המקורית.
שפע של טעמים ממספר מרכיבים. לאחר דין ודברים עם הגברת החלטנו להמליץ על מנה זו כמנת חובה במקום.



מנה חדשה שנכנסה לתפריט פונה לקהל הצמחוניים והטבעוניים: דלורית מאודה ברוטב קארי וקוקוס, בוטנים, פלפל חריף, כוסברה ובצל ירוק, כאשר בצלחת נפרדת מוגש אורז רגיל או אורז מלא. אנחנו הלכנו על אורז מלא.
אז הנה מנה טעימה בפני עצמה אך אני לא התחברתי אליה , הגברת מאוד אהבה. הכל עניין של טעם.

איך אפשר בלי קינוח לסיום? 
שברי מרנג קוקוס, קרם מנגו, רוטב תפוז ופסיפלורה, ומעל שברי שוקולד לבן ומקרון אדום.
לא מתוק מידי, לא חמוץ מידי, מעודן כמו שאר הטעמים של המנות.


מסעדת וונג: שדרות רוטשילד 15 תל אביב
03-6337171




יום שני, 8 בינואר 2018

מסעדת עראיס

אין שבוע שאני לא נתקל במנת עראיס באחת הרשתות. כל מסעדה מתגאה במנה שלה וטוענת ששלה הכי טוב. לכן לא יכולתי לסרב להזמנה להגיע למסעדה שנקראת עראיס וממוקמת בחלק החיצוני של מתחם שרונה.
המתבגר שהתחיל את תקופת מבחני הבגרות לא היסס לקחת הפסקה ולבוא איתי לבקר במקום. האמת? זמן איכות של אבא ובן מתבגר זה דבר נדיר במחוזותינו והעונג לבלות איתו ארוחת ערב קירבה את הלבבות וכך יצא שלמספר שעות שוחחנו על כמה וכמה דברים ותוך כדי גם נתן את דעתו על המקום והמנות שלו.
מסעדת עראיס די גדולה אך לא משדרת יוקרה והעיצוב פשוט ונעים לעין. המטבח פתוח ואפשר לצפות בצוות מכין את המנות במקום. התפריט לא גדול מידי ולא מתחכם מידי אבל בסופו של דבר כל מנה מושקעת ועשויה במידה הנכונה.
אין בשורה גדולה מבחינה קולינארית אבל כשמקבלים סטייק עסיסי ועשוי במידה שבקישנו או מנת סלט קיסר שהיה טעים עם רוטב מלטף ולא משתלט והמנה מספיקה לארבעה אנשים לא צריך יותר. אז יצאנו בתחושה שזה מקום מגיש אוכל טעים, מנות גדולות, וכן הלקוחות הם לקוחות שרוצים אוכל טעים משביע ובמחיר סביר, וזה מה שקורה במקום.
התיישבנו ליד תנור חימום שעשה טוב לגוף ואני לקחתי כוסית וויסקי שתעשה טוב לנשמה והזמנו מהמנות הראשונות.


קרפצ'יו פילה - הבשר היה דק ולעיס, עם חמצמצות של לימון ומלח גס. את המנה מלווה טוסטונים קטנים שלהבדיל ממסעדות אחרות פה לא משלמים תוספת על הלחם, וליד רוטב סלסה בחריפות עדינה.
אין גבינת פרמג'ן מעל מפני שהחברה לא מערבבים במסעדה בשר וחלב. וזה לא קשור לכך שהם פתוחים בשבת.
התמוגגנו.
מנה מעולה. (52 ש"ח)


סלט קיסר - סלט שמורכב מחסה, קרוטונים, חזה עוף, עגבניות שרי, ורוטב איולי מלטף.
מנה ענקית שמספיקה לארבעה איש. הטריות מורגשת העיקר בגלל החסה הטריה וחזה העוף שנעשה על המקום בגריל.
(46 ש"ח)



חומוס הבית - מנה שמכינים במקום ונעשה במרקם מעט גס. האמת? לא התלהבתי ובגזרה זו לטעמי דרוש שיפור, אבל כידוע 70 פנים לחומוס וכל אחד וטעמו הוא.
(26 ש"ח)



נוגה המנהלת של המקום התעקשה שנטעם חציל בגריל שיושב על באבא גנוש וסלסת עגבניות ומעל סילאן.
החציל היה חרוך מבחוץ ועסיסי מבפנים. במחוזות אחרים זו מנה שמיצתה את עצמה אך כאחד שמכור לחציל זו מנה טובה מאוד כמנת פתיחה ועשויה בצורה נכונה.
(41 ש"ח)

זה הזמן להתלבט ולהחליט מה לוקחים לעיקרית. משא ומתן קצר ההביא אותנו לבחור בנתח אנטריקוט מבשר תוצרת הארץ וכמובן לקחנו מנת עראיס שזו מנת הדגל פה וזו כמובן הסיבה שלשמה הגענו.
ביקשנו שלא יוציאו את המנות ביחד על מנת שהמנה לא תתקרר וכך היה.


ראשון נחת על שולחננו נתח אנטריקוט במידת עשיה מדיום במשקל של 350 גרם. המתבגר ואני התמוגגנו מהנתח.
ליד מגיע תפוח אדמה ובצל, וסלט ירוק. לא צריך יותר מזה ליד נתח משובח. החברה על הגריל יודעים לעשות את העבודה.
168 ש"ח, 350 גרם.



לאחר מספר דקות הגיעה נמת עראיס שהיא למעשה פיתה פרנה מוחלקת לארבע ובתוכה מנת קבב טלה. כל העסק צלוי על הגריל ולסיומת נכנס לתנור מה שהופך את המנה לקריספית. פעם ראשונה שלנו ובטוח לא פעם אחרונה. שפע של בשר עסיסי נמצא בפרנה והטחינה  עם מתבל הלימון מעל עושה חגיגה שמחה. היה קשה להוריד את חיוך ההנאה של המתבגר ממנה זו.
(51 ש"ח)


בשלב הזה היינו מלאים אבל חייבים לקנח במשהו מתוק. על פי המלצת הצוות יש קינוח ספיישל של טראפלס שוקולד בטעם קרמל. סיומת מעולה.

מסעדת ארעיס - מתחם שרונה תל אביב
טלופן : 03-5509070




יום שישי, 5 בינואר 2018

בורקס ליאון

איזה עונג היה לגדול ביפו כילד. עולם ומלואו היה לנו כשלא היה כלום. קבב בשבת בצהריים (על כך בפוסט נפרד), גלידה מסטיק ומשם הולכים ברגל לראות את קבוצת הכדורגל מכבי יפו בימים שכדורגל שיחקו מכל הלב.
כן גם את האוכל הכינו מכל הלב ואחד הסמלים היה סמי בורקס. עברו הימים והעסק הפך להיות מסחרי מידי והטעם נעלם.
במקביל לזמן זה פתח ליאון היי שם בתחילת שנות השמונים את בורקס ליאון שאותו למד מסבתא ג'ולי.
סבתא ג'ולי הגיעה מבולגריה והתחילה לעשות את מה שהיא ידעה לעשות הכי טוב: בורקס מבצק פילו. על כל רהיט הייתה מותחת כמו שמיכה יריעות של בצק ומוכרת לשכנים. הבית הפך לקטן מידי והבן ליאון שכר חנות ופתח חנות לממכר בורקס.
לאט לאט השתכללו והצליחו להוריד גם את כמות השמן ולבורקס שלהם יצא שם בכל יפו. עברו השנים והם עברו למקום מושבם הנוכחי ברחוב עולי ציון 17 ביפו. הבנים אבי ואלי השתחררו מהצבא והצטרפו באופן טבעי לאבא שלהם וגם הם למדו להכין את הבורקס. במשך הזמן החלו להכניס מאפים נוספים, לחמים, מאפים מתוקים וגולת הכותרת: עוגת שמרים ובתוכה שוקולד שנקראת : קוזונאק. מי שלא טעם לא יבין מה הטעם.

מכיוון שצמד האחים ואנוכי הפכנו להיות סוג של חברים ( 30 שנה אני אוכל שם) הזמינו אותי אלי ואבי לסקר את המקום עם עוד מספר בלוגרים. אני לסקר אתכם? הרי אני מכיר כל פירור שיוצא מהתנור פה אמרתי נחרצות. נכון הם אמרו לי אבל הגיע הזמן שתכתוב עלינו כי לא יעלה על הדעת שעלינו לא כתבת עדיין. למה שהסנדלר ילך יחף?

אז התכנסנו בערב סגרירי והתחלנו לטעום את המאפים המעולים שיש להם. חלק מהנוכחים לא הכירות את המקום והם פשוט התמוגגו מכל מאפה ולא משנה עם מלוח או מתוק.


ואני בין ביס לביס חוזר בדמיון אחורה לימי ילדותי העליזים ביפו ומרחם על אלו שכנראה לא יכירו אותם כי מאוד קשה לעזוב את המחשב לקחת בורקס עם גבינה ותרד ובתוכו חמינדוס ולהרגיש מלך העולם.
את הפוסט הזה אני מקדיש לליאון ז"ל אביהם של אלי ואבי שנפטר בגיל צעיר אבל השאיר מאחוריו צמד יורשים מדהימים.

אז איזה בורקס יש? פטריות, גבינה, תרד וגבינה, גבינה ופלפלים, פרסה, פיצה, וכנראה עוד כמה ששכחתי
נעים מאוד אני בניצה ואני עשויה משכבות של בצק פילו וממלאים אותי בגבינה ופרסה ולפעמים תרד


וואי וואי איזו בקלאווה......

קוזונאק - ספינת הדגל של הבולגרים

בורקס ליאון ובניו - רחוב עולי ציון 17 יפו